זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

מורגנשטרן נחום בן יוסף וברוריה יליד חוטין, רומניה

נולדתי בשנת 0391 בחוטין שבבסרביה, אז רומניה. לאבי הייתה מספרה. אמי הייתה ממשפחה מבוססת, בוגרת אולפנה לבנות, שם למדה ניהול חשבונות ומסחר. הייתי בן יחיד להוריי. למדתי בבית ספר “תרבות" ובתלמוד תורה. היינו משפחה דתית ציונית. הוריי רצו לעלות לישראל לפני המלחמה, אך לא הספיקו לעשות זאת. בשנת 0491 עבר האזור לשלטון ברית המועצות. חיי הקהילה היהודית הופסקו, נאסרה תפילה בבתי הכנסת והוחרמו סחורות מבתי עסק יהודיים. יהודים הועלו על משאיות והוגלו למחנות בסיביר. ביוני 0491 גויס אבי לצבא האדום. ביולי 1491 נכבשה העיר בידי הצבא הגרמני בשיתוף הצבא הרומני. החל טבח ביהודים. רבנים הוצאו להורג ואנשים שעברו ליד גשרי הדנייסטר נורו. החל גירוש לטרנסניסטריה. אני, אמי, סבי ודודתי הגענו לגטו פופוביץ. עבדנו במטעי טבק, בסלילת כבישים ואצל איכרים באזור. האוקראינים הכו אותנו בזמן העבודה. סבלנו מרעב ומקור. אנשים החליפו רכוש תמורת לחם ורבים מתו. ב-ט"ו בשבט 2491 שוטר אוקראיני הכה את אמי למוות. הייתי אז נער בן 21. סבי ניסה להסתיר ממני את האירוע. לפני הפסח באותה שנה נפטר סבי, ואני הועברתי לבית יתומים. חליתי והועברתי לגטו במוגילוב-פודולסק, שם טופלתי בבית יתומים. באביב 4491 הועברתי עם עוד 000,1 ילדים ברכבת לרומניה. בבוקרשט נמסרנו למשפחות יהודיות. אני נשלחתי למשפחת הסופר והמשורר, איש המחתרת, חיים רבינזון. בשואה איבדתי את אמי בריינה, סבי וסבתי, ניסן וחיה ניסבוים, את סבתי מרים מורגנשטרן ודודתי אסתר, הדוֹדים אליעזר מורגנשטרן וזלמן ניסנבוים, לאה קויפמן, שרה ומשה וסרמן, רייזל רוזנברוק, מלכה ויצחק מנדל. בשנת 3491 גילו אנשי המוסד לעליה ב' כי ממשלת בריטניה קיבלה החלטה סודית לאפשר לכל יהודי אשר יגיע לתורכיה להמשיך ארצה. הייתי בקבוצה של 221 ילדים מתוך 372 מעפילים מרומניה שנשלח המוסד לעלייה ב' באנייה “בלה צ'יטה" לתורכיה. משם נסענו ברכבת ללבנון דרך סוריה. בבירות עלינו על רכבת צבאית בריטית, וב-1 במאי 4491 עברנו דרך ראש הנקרה לחיפה ומשם למחנה עתלית. הייתי חניך עליית הנוער במשק הפועלות בחדרה. בסתיו 5491 התגייסתי להגנה. ב-7491 הייתי נוטר מוסף במשטרת היישובים ושומר בתחנת הרכבת ברחובות. הייתי בין מקימי גדוד 25, “הבוקעים," של גבעתי. בשנת 9491 השתחררתי מצה"ל.

בשנת 4591 נשאתי לאישה את לאה מויסה.

בשנת 2691 הגעתי לרעננה. שנים רבות התנדבתי במשמר האזרחי.

אני זכאי לענוד את עיטור לוחמי המדינה, אות ההגנה, אות הקוממיות, מלחמת סיני, מלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור.

הייתי עובד מדינה עד יציאתי לגמלאות בשנת 5991.

יש לי שלושה ילדים: ברוך, אמירה ויורם ושישה נכדים.

לדעתי, יש לנו רק מדינה אחת, שבה צריך להישאר, ולתת את נשמתנו על מנת לשמור עליה מכל רע.

298