זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

רושו קלרה בת יהושע ופאני פיזיק ילידת שטפנשטי, רומניה

נולדתי בשנת 2291 בשטפנשטי, רומניה. אבי היה סוחר תבואה ואמי הייתה תופרת. כשהייתי בת 3 התחלתי ללמוד ב'חדר' ובגיל 4 נשלחתי לגן יהודי שבו למדתי עברית. הייתה לי אחות גדולה, סימה, ושלושה אחים צעירים: יחזקאל, אברהם ואורי. למדתי בבית ספר עממי רומני ושנתיים בתיכון. אבי נפטר בגיל צעיר ואני נאלצתי לעזור בפרנסת המשפחה.

עם פרוץ המלחמה בשנת 9391 ברחנו לבסרביה. נשלחתי לרוסיה ועבדתי במפעל ברזל. חזרתי משם כעבור חצי שנה. כאשר נכנסו הגרמנים, ברחנו לאוקראינה. עבדתי בעיר קרסנודרסק-קראי בקולחוז וַרַשִילוב. גם אמי עבדה שם. כל שאכלנו היה מרק כרוב. כאשר הגרמנים התקרבו, ברחנו לתוך רוסיה. הרוסים העבירו את הפליטים לאוזבקיסטן, שם חיינו במשך ארבע שנים חיי עוני ומחסור. בקולחוז עבדנו בקטיף כותנה וסבלנו ממלריה ומטיפוס וגם מאנטישמיות. בשנת 3491 נפטרה אמי עקב הסבל, הדיכאון והרעב. בתום המלחמה חזרתי לצ'רנוביץ. התחלתי לעבוד בבית יתומים שהקים רב רומני. בהמשך עברתי לעבוד בבית יתומים בבוקרשט וליוויתי את הילדים לקראת עלייתם ארצה. בדצמבר 6491 יצאתי עם מעפילים נוספים מיוגוסלביה באניית המעפילים “רפיח". האנייה טבעה ליד האי סיריניה ואנו הועברנו לקפריסין. בקפריסין הייתי שנה וחודשיים, שם נישאתי למשה ליבוביץ. בנובמבר 7491 הגעתי ארצה. עבדתי שנים רבות במוסד “שקמה" לילדים קשיי חינוך, תחילה כמדריכה ובהמשך כמורה בכירה. זכיתי בפרס העובד המצטיין על עבודתי.

לאחר שבעלי נפטר, נישאתי לחיים רושו, גם הוא ניצול שואה. חיים נפטר בשנת 9991.

שני אחיי, יחזקאל ואברהם פיזיק, גרים ברעננה.

תיעדתי את חיי בספר בהוצאת “יד שרה" וכן תועדתי ב"יד זהבה". כתבתי את קורות חיי משפחתי, אך טרם הוצאתי זאת לאור.

320