זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

פונכץ חסיה בת גרגורי ואיטה ינקולן ילידת מוגלוב, בלארוס

נולדתי בשנת 3291 במוגלוב, בלארוס. אבי היה חילוני וקומוניסט פעיל, אמי ניסתה לחגוג את החגים היהודיים, דבר שלא היה קל בזמנו. אני זוכרת שלקראת פסח יהודי העיר חיכו למצות שהגיעו בדרך לא דרך, לעתים אף לא הצליחו להשיגן. למדתי בבית ספר רוסי לבנות, לא זכורים לי גילויי אנטישמיות. אנו, הילדים, דיברנו רוסית, כאשר הוריי רצו שלא נבין הם דיברו ביניהם ביידיש.

בשנת 0491 עברתי לסנט פטרבורג והתחלתי ללמוד אנגלית באוניברסיטה. ב-1491 הוטל מצור ארוך וקשה על העיר. הלימודים הופסקו ואני נאלצתי לצאת לעבודה, חפירת שוחות הגנה, כדי לזכות בתלושי מזון: 521 גרם לחם ליום. הספקת החשמל שובשה והרעב הפיל חללים רבים. הגיעו אליי ידיעות ממשפחתי שנותרה בבלארוס. גיליתי כי מרבית יהודי מוגלוב ובהם בני משפחתי ברחו לעיר סים שבסיביר, הרחק מאזור המלחמה, שם הועסקו בבנין ובעבודות עבור הצבא הרוסי. הרעב ממנו סבלתי נתן את אותותיו, שערי נשר וגופי נחלש. נאלצתי לשכב במיטה. בן דודי שהיה קצין בצבא הגיע וחילץ אותי מהעיר במכוניתו. נסענו על אגם קפוא, מכונית שנסעה אחרינו נעלמה באגם. הגעתי לעיר סים שבסיביר. בני משפחתי התקשו להכיר אותי, כחושה וקירחת. אט אט התאוששתי והתחלתי לעבוד בחברת טלפונים בתמורה זכיתי בתלושי מזון.

לאחר ששמענו ברדיו כי המלחמה הסתיימה, חזרנו לבלארוס.

במלחמה איבדתי את משפחת אבי.

בשנת 6491 נישאתי לייבל פונכץ במוגלוב. התגוררנו בבלארוס ועבדתי כספרנית וכמנהלת חנות ספרים עד עלייתנו ארצה בשנת 1991.

יש לי שלושה ילדים: לובה והתאומים יצחק ומרק, 6 נכדים ו-5 נינים.

335