סיפור חיים - סיפורו של משה (מרצ'ל) גולדשטיין
שקיבל אותו
אבא חיפש מקום שבו יח זור להיות זבן ומצא יהודי עם חנות בדים , גדולה
לעבודה . בהמשך קנה חלק מהעסק והמשיך לעבוד בו .
הלימודים בבית הספר התיכון הצטרפתי לתנועת הנוער " דרור הבונים ".
תקופת ב
עד כיתה י ' תיכון יהודי , ואחר כך המשכתי
הלימודים בבית הספר התיכון – שניים ל ו התחלק
, שגם הכניסה אליו היתה מותנית במבחני קבלה . שם היו גם תלמידים לא
ון כללי תיכב
יהודיים .
0341 . בתקופה הזאת התחילו לבוא שליח ים מישראל ,
0341 , תחילת
היינו כבר בסוף שנת
השליחים דיברו על
י הוקמו ק ני תנועות הנוער , השומר הצעיר , דרור הבונים , גורדוניה בית . ר"
, רקדנו הייתי מזכיר קן ". באותה
, למדנו
עלייה לישראל ולי מדו ציונות . הלכנו לקן התנועה ,
שתהיה לימים אשתו .
עם שרה לבית
תקופה נפגש משה
ינקו
" בתנועת הנוער שכנעו אותנו לנסוע לקיבוץ ברומניה כהכנה לחיים בארץ . נסעתי לבוקרשט ,
01 , ו ההורים התנגדו . נסעתי למגי נת לבם , אבל ש ם אמרו
בן הייתי
שם היה מרכז התנועה .
שאני צעיר מ כ די להיות חלוץ ושלחו אותי הביתה . לא הסכמתי . היה לי קצת כסף . נסענו עם
חבר ברכבת לקיבוץ של דרור הבונים בחוגילאג שבטרנסילבניה . הייתי בקיבוץ
שלושה
, חודשים למדת י חקלאות ועסקתי גם בספורט . הייתי אתלט ואלוף רומניה בריצה לצעירים .
מסוים ביקשו שאסע ל בוקרשט לתחרויות . נסעתי לשם והתגוררתי אצל חבר של אבא
בשלב
וגם אצל חבר שלי מבית הספר ואחר כך אצל המאמן שלי . כתבתי להורי שאני צריך כסף ,
אבל הם כתבו שאבוא הביתה ואסיים את הלימודים בתיכון .
נסעתי הביתה , אבל שנת הלימודים כבר החלה ונאלצתי לחכות שמונ ה חודשים לשנת
הלימודים הבאה . בינתיים הלכתי ללמוד מקצוע אצל חברים ולמדתי עיבוד מתכת . גרותס ומ
למדתי שם , בין היתר , גם רוסית אבל התחצפתי
בתום 1 חודשים נכנסתי לתיכון כיתה י . ב"
והמורה דרשה להעביר אותי לבית ספר תיכון אחר .
0311 , מהנדס חשמל
אח של אמא ) שעלה לארץ ב -
עם תום הלימודים קבלתי מ ( דוד מ כתב
שעבד בסלילת כבישים . הוא כתב לי שאם אני רוצה לבוא לישראל כדאי לי ללמוד אגרונומיה ,
וניברסיטת יאסי העתיקה ו , הייתי
כי יש צורך בזה בישראל . נרשמתי ללימודי א גרונומיה בא
היהודי היחיד כמעט בפקולטה הזאת . כי מה ליהודים ול עבודת אדמה ?..."
עד שבאו השלטונות ו נומדשל אמרו
משה סיים את הלימודים והתח י ל לעבוד ", תחום ב ביאסי
אגרונומיה כדי לעבוד בקולחוז ולא בעיר . אספו אותנו ופיזרו אותנו לקולחוזים ב מקומות
. מ מיאסי הגענו לשם ברכבת ו אחר
01 "ק
ב היה פאוששט -כ,
הקולחוז שאליו נשלחתי
. םשוני
. ברגל עבדתי שם שבע שנים עד שעלינו ארצה .
כך הלכנו קילומטרים אחדים
4
Made with FlippingBook HTML5