New-Tech Military Magazine | May – June 2016

בין האנטנות. Insertion Loss לבדוק את נניח שאנו מעוניינים לקבל מקסימום של ומינימום θ 0 =100° עקום הקרינה בזווית θ 1 =130° קרינה בזוויות ). כאשר φ =0°( ZX , במישור θ 2 =75°- ו Bartlett with Nulls משתמשים באלגוריתם (האלגוריתם הבסיסי לא מתחשב בהשפעה של צימוד ההדדי בין האנטנות) מקבלים את העקום הקרינה המנורמל של גורם .5 , כפי שמופיע באיור ZX המערך במישור מקבלים θ 0 =100° ניתן לראות שבזווית θ 1 =130° מקסימום קרינה ובזוויות מקבלים אפסים של עקום θ 2 =75°- ו הקרינה. בחרנו להשתמש במגניטודה של זרמי עירור אחידה והפאזות הנדרשות .117.97° ,91.90° ,58.99° ,26.07° ,0° : הינן על מנת לקבל עקום קרינה של המערך נדרש להכפיל (בסקלה ליניארית) את עקום קרינה של גורם המערך בעקום קרינה של אנטנה בודדת (בהנחה שכל אנטנות במערך זהות). במקרה הזה, אנו לא נקבל השפעה של צימוד הדדי בין האנטנות, ולכן נעדיף לבצע את החישוב של עקום הקרינה של ANSYS המערך, כולל צימוד הדדי בתוכנת .6 . עקום הקרינה מופיע באיור HFSS ניתן לראות שלא מקבלים "אפסים" מספיק עמוקים בעקום הקרינה ולא בדיוק בזוויות שרצינו. כפי שציינו, בתכנון של הפאזות של זרם עבור כל אנטנה לא נלקח בחשבון צימוד הדדי בין האנטנות, ולכן במערך האמתי (שכולל צימוד הדדי) קיבלנו תוצאות שונות. לכן בשלב הזה נדרש לבצע אופטימיזציה של הפאזות, לצורך קבלת תוצאות מספקות (אפסים עמוקים ובזוויות הנכונות). את האופטימיזציה הנ"ל ניתן כאשר כל ANSYS HFSS לבצע בתוכנת 4 פאזה תוגדר כפרמטר (בעצם אנו צריכים פרמטרים, כי מה שחשוב זה הפרש הפאזות ולא הפאזות עצמן, לכן הפאזה של האנטנה הראשונה יכולה להישאר אפס). במקרה הזה לא נדרש לבצע חישוב אלקטרומגנטי, מאוד Post - Processing אלא חישוב מסוג מהיר, מפני שאם אנו יודעים את עקום קרינה של כל אנטנה בנוכחות האחרות, אז עקום הקרינה של המערך מתקבל ע"י קומבינציה ליניארית של עקומי הקרינה (שילוב של עקום מגניטודה ועקום פאזה) של כל אנטנה, כאשר כל עקום מוכפל במקדם מרוכב המציין את הפאזה של הזרם של אותה אנטנה.

ZX . העקום הקרינה המנורמל של גורם המערך, במישור 5 איור

«

φ=0° , . עקום קרינה של מערך אנטנות מישור הגבהה 6 איור

«

. מקדמי החזרה אקטיביים עבור אנטנות במערך 7 איור

«

New-Tech Military Magazine l 32