ניו-טק מיליטרי מגזין | Q2-2026 | המהדורה הדיגיטלית

אינה מסתכמת ברכישת מוצר. במקרים רבים מדובר ברכישת יכולת שכבר נבחנה בתנאי אמת, מול איומים אמיתיים ובקצב לחימה מבצעי. מבחן הייצור של המלחמה אם יש נקודה אחת שהרשימה במיוחד לקוחות זרים, הרי שהיא היכולת של התעשיות הביטחוניות בישראל לעמוד בשני אתגרים במקביל. מאז תחילת המלחמה נדרשו החברות להגדיל באופן משמעותי את הייצור עבור צה"ל ומערכת הביטחון, ובמקביל להמשיך לעמוד בהתחייבויות מול לקוחות ברחבי העולם. חלק מקווי הייצור עברו למתכונת עבודה רציפה, והחברות הרחיבו פעילות כדי לעמוד בביקושים. ראש סיב"ט, תא"ל (מיל') יאיר קולס, התייחס לכך ואמר כי "מאחורי המספרים עומדת תעשייה שהוכיחה יכולת ייחודית בעולם לספק לצה"ל חימושים ומערכות למערכה צבאית מלאה, במקביל להרחבת שווקי הייצוא ולחתום על עסקאות רבות עם ממשלות ולקוחות ברחבי העולם". היכולת לשלב בין תמיכה במאמץ המלחמתי לבין עמידה בלוחות זמנים של לקוחות זרים הפכה לאחד ממוקדי העניין של מדינות רבות, במיוחד בתקופה שבה יצרנים ברחבי העולם מתמודדים עם עומסים, מחסור בחומרי גלם וזמני אספקה ארוכים. עידן ההגנה האווירית הנתונים שפרסם משרד הביטחון מראים בבירור היכן נמצא כיום מרכז הכובד של שוק הביטחון העולמי. מערכות טילים, רקטות והגנה אווירית היוו מכלל היצוא הביטחוני 29% כ־ 2025 בשנת הישראלי, יותר מכל תחום אחר. המלחמות בשנים האחרונות המחישו עד כמה הפכו טילים, רקטות, כטב"מים וחימושים משוטטים לאיום מרכזי על מדינות רבות. כתוצאה מכך גדל הביקוש למערכות יירוט, התרעה והגנה רב-שכבתית. העניין הבינלאומי במערכות ישראליות בתחום זה אינו מפתיע. במשך שנים השקיעה ישראל משאבים עצומים בפיתוח שכבות הגנה שונות, וכיום היא נחשבת לאחת המדינות המובילות בעולם בתחום. לראות לפני שיורים אם תחום ההגנה האווירית שמר על מעמדו כמוביל היצוא, הרי שההפתעה הגדולה של מגיעה מתחום אחר. 2025

מיליון 100 , היו בהיקף של יותר מ־ 53% , כ־ 2025 דולר כל אחת. מיליון 100 עד 50 מהעסקאות היו בהיקף של 13% 15% מיליון דולר, ורק 50 ל־ 10 בין 19% דולר, מיליון דולר. 10 מהעסקאות היו בהיקף נמוך מ־ לפני עשור עסקאות בהיקפים כאלה היו חריגות יחסית. כיום הן מהוות חלק משמעותי מפעילות היצוא הביטחוני של ישראל. אחד הנתונים הבולטים בדוח הוא היקף . מבחינת משרד הביטחון GTG עסקאות ה־ מדובר בהרבה יותר מהצלחה מסחרית. אינו רק GTG "השיא ההיסטורי בעסקאות נתון כלכלי", אמר תא"ל (מיל') יאיר קולס. "הוא מבטא הידוק שותפויות אסטרטגיות ואמון בינלאומי גובר של משרדי הגנה בעולם במערכת הביטחון הישראלית". צבר ההזמנות מספר את הסיפור הזינוק ביצוא הביטחוני בא לידי ביטוי גם בתוצאות העסקיות של החברות המובילות בענף. רפאל, שסיכמה לאחרונה את תוצאותיה , דיווחה על מכירות בהיקף של 2025 לשנת מיליארד דולר, הזמנות חדשות בהיקף 6.8־ כ מיליארד דולר וצבר הזמנות של 10.4־ של כ מיליארד דולר. כמעט מחצית מהכנסות 23.3־ כ החברה הגיעו מלקוחות מחוץ לישראל. גם התעשייה האווירית ואלביט מערכות ממשיכות ליהנות מביקושים גבוהים בשווקים הבינלאומיים ומציגות צברי הזמנות בהיקפים משמעותיים. לא 2025 המספרים הללו מלמדים כי שנת הייתה רק שנת שיא מבחינת היקף היצוא, אלא גם שנה שבה התבססו החברות הביטחוניות הישראליות כשחקניות מרכזיות בשוק העולמי. לצד התחומים המסורתיים, ניכרת עלייה בביקוש לטכנולוגיות שנחשבו עד לא מזמן לנישות יחסית. מערכות נגד רחפנים, פתרונות לייזר עתירי הספק, רובוטיקה קרקעית, מערכות אוטונומיות, לוחמה אלקטרונית ויישומי בינה מלאכותית צבאית תופסים מקום הולך וגדל בתוכניות הרכש של צבאות ברחבי העולם. המלחמות האחרונות המחישו כי גם מערכות זולות ופשוטות יחסית עשויות ליצור איום משמעותי, וכי היכולת לזהות, לנתח ולהגיב במהירות הופכת למרכיב מרכזי בשדה הקרב. עבור התעשיות הביטחוניות הישראליות, מדובר בתחומים שבהם כבר קיימת פעילות הדור הבא של הביקוש הביטחוני

מערכות תצפית ואופטרוניקה זינקו בתוך שנה . 22% מכלל העסקאות ל־ 6% אחת מ־ מדובר בקפיצה חריגה שמעידה על שינוי באופי שדה הקרב המודרני. צבאות רבים משקיעים כיום משאבים עצומים ביכולת לאתר מטרות, לייצר מודעות מצבית, לעבד מידע בזמן אמת ולהעביר אותו במהירות לכוחות בשטח. מצלמות תרמיות, מערכות אלקטרו-אופטיות, חיישנים מתקדמים, מערכות גילוי רחפנים ופתרונות מבוססי בינה מלאכותית הפכו לחלק בלתי נפרד מהמערכה המודרנית. פילוח תחומי היצוא מלמד כי לאחר תחום ההגנה האווירית והתצפית דורגו כלי טיס מאוישים ואוויוניקה ומערכות מכ"ם ולוחמה 11% אלקטרונית, שכל אחד מהם היווה מהיצוא. מערכות פיקוד, שליטה, תקשורת ,6% , אמצעי ירייה ושיגור 7% ומחשוב היוו ,3% , מערכות חלל 4% כלי טיס בלתי מאוישים , מערכות ימיות 2% מערכות מודיעין וסייבר . 2% , ורכב צבאי ונגמ"שים 2% התמונה הכוללת מצביעה על ביקוש הולך וגובר למערכות המספקות מידע, מודעות מצבית ויכולת קבלת החלטות מהירה. מאחורי הקלעים של הזינוק במשרד הביטחון סבורים כי העלייה ביצוא אינה נובעת רק מהמציאות הביטחונית העולמית. בשנים האחרונות הוביל המשרד רפורמה שנועדה להרחיב את היצוא הביטחוני באמצעות פתיחת שווקים חדשים, הרחבת שיתופי פעולה אסטרטגיים והפחתת חסמים רגולטוריים. אחד הביטויים הבולטים לכך הוא היקף ), שהגיע GTG עסקאות הממשלה לממשלה ( מיליארד דולר, יותר ממחצית 10 לכ־ 2025 בשנת מכלל היצוא הביטחוני. מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, מייחס חלק מהזינוק גם למהלכים אלה. "הזינוק החד בייצוא הביטחוני הוא ביטוי לאיכות התעשייה הישראלית, לביקושים בעולם ולהצלחות המבצעיות של צה"ל", אמר ברעם, "אך הוא גם תוצאה של רפורמה עמוקה שביצע משרד הביטחון לצמצום רגולציה ולפתיחת שווקים חדשים שהובילו לעסקאות ענק". לדבריו, האתגר הבא של התעשיות יהיה הרחבת קווי הייצור והמשך ההשקעה במחקר ופיתוח, במטרה לשמור על עצמאות בייצור חימושים ומיירטים ועל היתרון הטכנולוגי של ישראל. עידן עסקאות הענק היקף היצוא אינו הנתון המרשים היחיד בדוח. למעלה ממחצית מהעסקאות שנחתמו בשנת

New-Tech Military Magazine l 28