קשר עין ירחון ארגון המורים גליון 247 מרס 2015

הפוסט-מודרני, הטכנולוגי, עולם בו מושלת התשוקה ומניעות אותו התאוות, הסיפוקים המידיים והצדקתם באמצעות אלילי הטכנו-אידיאולוגיה האינטרנטית, הרוחנית לכאורה. עולם בו האמת האחת התפוררה לה זה מכבר לחלקיקים של אמיתות רבות, ואף אלה, אם נותרו, נקברו תחת מעטה האספלט של הספקנות החמרנית, הצרכנית ונעדרת התכלית. בדבריו של מיכאל חשתי בשאיפה כנה, אקזיסטנציאלית, אל האמת. האמת - באיזה אופן היא מתגלה? האם מתוך תנועה, נדודים ומסע? או שמא מתוך עיון, לימוד ומחקר שכלתני בלבד? האם השיטה לגלות את האמת צריכה להתאים לטבעה של האמת עצמה? שכן ממילא יש התאמה בין כלי המחקר לבין תוצאותיו, הווה אומר, גם השיטה, כמו האמת, צריכה להיות בתהליך דינמי, מתמיד, של שינוי. או שמא האמת היא סטטית, קבועה, ואין צורך לנדוד במרחב כדי להשיגה? די לנו אולי לנדוד בזמן. האם בתנועה או בהעדרה תימצא האמת?

יצחק אביו העיוור שהוא אכן בנו הבכור, עשו, וכך זכה במרמה בברכה. ואולי למדים אנו בעקיפין דבר נוסף. החושים קשורים הם במרמה, בעוול, באשליה, אך כדי לטשטש את הדמיון שעולה פתאום לחכמות מן המזרח הרחוק, נוסיף ונאמר כי החושים קשורים גם קּוֹלֹת" (שמות ַ ת ה ֶ ים א ִ א ֹ ם ר ָ ע ָ ל ה ָ כ ְ בחיים ובתכליתם, “ו כ’, 41). אני מבקש לשאול, מיהו המורה? מדוע עליי לצייר בדמיוני את מראהו, השפם השחור, אופן לבושו; העניבה האדומה עם הסיכה השחורה, התאמתו את הצבעים בין מטפחתו המבצבצת מכיס מקטורנו לצבע גרביו. האם נדרש ממני לצייר בדמיוני את דמותו כמהוגנת ושמרנית? לשם מה תיאור זה הכרחי? הנחת היסוד שלי היא שיש לכך חשיבות, חשיבות רבה. אך הנחת יסוד זו, לצערי, מתבדה לעתים כה קרובות. אין אני מזלזל בתרבותהכתובה, בתרגיליםלפיתוחהדמיון והטעם האסתטי של הקורא, אך אם מדובר במעשה ראווה, אקרובטיקה פואטית, כי אז אין לכך באמת חשיבות בעיניי. אם כך, לאילו דברים יש חשיבות? הרי התפאורה היא הקרקע, העפר המתחלף תחת רגלינו וגופנו. לבנו וראשנו נושאים בתוכם את הזיכרון והחיפוש אחר האמת, והם אינם מולכים שולל אחר אופנות החושים המתחלפות. דבקים הם במילה, בספר, בספרון המבצבץ מתיק היד. קראתי בהנאה את חיבורו של מיכאל. רשימה קצרה, תמציתית. רשימההנעהבאצילות ובמתח

מהו המפגש האמיתי, האותנטי והמשמעותי בין הדברים? מפגש בין הרוח הקדומה המנשבת בדברים ולא בין העטיפות החיצוניות שלהם, מפגש מתוך הגרעין והשורש ולא רק בין הענפים

קשר מאמר 33 ר יון

על קצה התער שבין מחשבה לזיכרון, בין היגיון לרגש ובין בדידות למפגש. רשימה המעלה, אולי אף שלא במודע, שאלה פילוסופית כבדת משקל, שאלה שנזנחה זה מכבר בעולמנו