ניו-טק מגזין | נובמבר 2025 | המהדורה הדיגיטלית

הקרב על רצפת הייצור

בישראל MIR ו- UR , נציגת SU-PAD ערן שריון, מנהל חטיבת רובוטיקה ואוטומציה בחברת »

להתרגשות, המציאות הנוכחית מורכבת בהרבה. הרובוטים ההומנואידים של ימינו עדיין נמצאים בשלבי פיילוט ראשוניים, וסובלים ממגבלות טכניות משמעותיות: חיי סוללה קצרים, יכולת נשיאת משקל מוגבלת, בעיות יציבות וסביבה רגולטורית שעדיין לא הבשילה. מעבר לכך, עולה שאלה מהותית יותר. צורתם דמוית האדם, שמהווה יתרון תיאורטי בסביבות המיועדות לבני אדם, כמו בתים או משרדים, אינה בהכרח יתרון בסביבה תעשייתית. רוב המשימות בפסי ייצור או במרכזים לוגיסטיים אינן דורשות שתי רגליים, שתי ידיים וראש. הן דורשות דיוק, חזרתיות, כוח ויכולת לבצע פעולה ספציפית ביעילות מרבית. כאן בדיוק נכנסת לתמונה הרובוטיקה המתקדמת, המציעה חלופה פרגמטית, בשלה ומוכחת. שלוש יכולות ליבה הרובוטיקה המתקדמת של היום, הכוללת Universal קובוטים דוגמת אלה של חברת ) AMRs ורובוטים ניידים אוטונומיים ( Robots , מוגדרת MIR דוגמת אלה של החברה האחות על ידי שלוש יכולות ליבה: היכולת ללמוד ולבצע באופן אוטונומי משימות מורכבות;

"האם לאמץ אוטומציה?" כי כולם הבינו כבר את ההכרח, אלא "איזו אוטומציה לאמץ?".

האם רובוטים דמויי אדם הם העתיד, או שהקובוטים החכמים כבר ניצחו? בזירת 2026- מה הולך לקרות ב האוטומציה? ואיך עונים על השאלה הגדולה שניצבת בפני מנהלים בתעשייה: איזו אוטומציה לאמץ? ולם הייצור הגלובלי ניצב בפני סערה ע מושלמת. מצד אחד, לחצים כבדים המאיימים על יציבותו: מחסור כרוני בכוח אדם מקצועי, פערי מיומנויות שהולכים וגדלים והזדקנות של כוח העבודה המסורתי. מצד שני, דרישות השוק המשתנות בקצב מסחרר, הצורך להחזיר את ייצור הביתה (מישהו אמר כאן ׳משק אוטרקי׳?) כדי להבטיח שרשראות אספקה גמישות ברמה המקומית, והחתירה הבלתי פוסקת להגברת הפרודוקטיביות והקיימות. בסביבה כזו, שילוב מערכות אוטומציה הפך מכלי לחיסכון בעלויות להכרח אסטרטגי. אלא שגם האוטומציה המסורתית, זו של זרועות רובוטיות גדולות ממדים, הכלואות בכלובי מתכת, מתחילה להגיע לקצה גבול היכולת שלה. וזה מביא אותנו לשאלה הגדולה שניצבת בפני מנהלים בתעשייה. לא, השאלה היא לא

הגעתו של הטרמינייטור בעוד הכותרות בעיתונות לענפיה ואינספור סרטוני הטיקטוק נתפסים על ידי חזיונות עתידניים (ולעתים משעשעים) של רובוטים הומנואידים, דמויי אדם, שלא רק יודעים לרקוד סמבה ולהתאגרף אלא גם להסתובב הין מכונות ופסי ייצור ברחבי מפעלים, המהפכה האמיתית, זו שמתרחשת כאן ועכשיו, שקטה, פרגמטית ויעילה הרבה יותר. זוהי מהפכת הרובוטיקה המתקדמת, כשבראשה ניצבים הקובוטים -הרובוטים השיתופיים והקרב על עתיד רצפת הייצור אינו רק שאלה של טכנולוגיה, אלא שאלה יור פילוסופית במהותה: האם עלינו לשאוף לחקות את הצורה האנושית, או להתמקד בפונקציה הנדרשת לביצוע המשימה? ההבטחה ההומנואידית, יש להודות, מסעירה את הדמיון. מכונות שיכולות לנוע, ללמוד ולעבוד כמו בני אדם נשמעות כמו הפתרון האולטימטיבי למחסור בעובדים. משקיעים מזרימים מיליארדים, ואנליסטים כמו גולדמן זאקס חוזים להם שוק בהיקף של . אך מתחת 2035 מיליארד דולר עד שנת 38

New-Tech Magazine l 22