כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה נובמבר 2019 - גיליון 269

סֶמי רוֹאֶר

רן תלמודי מאת: 

״מגיל צעיר סיקרנו אותי מנעולים. תמיד רציתי לפרק אותם למה דווקא מנעולים? כדי להבין את המנגנון שלהם. כשהגעתי למצוות התגשם החלום שלי. דודי קנה לי כלי עבודה וככה זה התחיל...״ אין מי שגר ברעננה או אפילו מבקר בה ואינו מכיר את ״רואר מנעולים״, אחד , אלמן, 94 המוסדות המיתולוגיים והוותיקים ביותר ברעננה. אני פוגש את סמי רואר המייסד בן אב לשניים וסב לשישה בדירתו בפאלאס רעננה. . סבי, אשר רואר, 1925 "נולדתי בברוקלין, ניו יורק, בשנת ספר על ילדותך והקשר שלך לרעננה. היה בין עשרת החברים של קבוצת "אחוזה א' ניו יורק" שקנו אדמות ברעננה. הוא היה הבעלים דונם ברחוב מכבי לרווחת 4 של השטח הכולל את רחובות מכבי והגליל. סבא אשר תרם מגרש של התושבים לבניית בריכת רעננה ששימשה את הציבור במשך שנים רבות. לימים, עסקנים באגודת

סיפור תמונה

הספורט ״מכבי״ הפרו את צוואתו של סבא, בה נאמר שהשטח לא יימכר לזרים ומכרו את המגרש לפרויקט נדל"ן. עליתי לארץ עם משפחתי כשהייתי בכיתה א'. המשפחה התמקמה ברעננה. שנתיים לאחר הגעתנו התאלמנה אמי, וסבי בנה את שני הבניינים הראשונים בני שתי קומות ברעננה שיועדו להשכרה כדי לייצר מקור פרנסה לאמי. אחד מהבניינים הללו עומד עד היום בפינת הרחובות אחוזה ומכבי ובו שוכן העסק שהקמתי - "רואר מנעולים". ״למדתי בבית הספר היסודי ממלכתי א' ברעננה. בתקופה ההיא שיירות גמלים היו עוברות ברחוב אחוזה, שלא היה סלול, איפה למדת? והביאו חול לבנייה מחוף הים בהרצליה. באזור התעשייה של היום היה כפר ערבי קטן, ח׳רבת עזון. ממנו ומכפרים ערביים אחרים היו מגיעים לרעננה פלאחים על חמורים כדי למכור ירקות לתושבים והיו מכריזים על הסחורה והמחירים ביידיש. בבית הספר היסודי נוצר הקשר עם חברי הטוב, אהרון שמו, ועם אחותו שושנה. אהרון נהרג במלחמת השחרור. לימים התהדק הקשר עם שושנה והתחתנו. אחי ואני המשכנו ללימודי התיכון בבית ספר מקצועי של תנועת המזרחי, ששכן בגבול בין תל אביב ליפו. למדתי שם חָרָטוּת. המרחק מרעננה אילץ אותנו להתגורר כל השבוע בחדר בדירה של סבא בתל אביב. ביום שישי היינו חוזרים הביתה לאימא לשבת״. ״סיימתי את התיכון לפני קום המדינה והתחלתי לעבוד כחרט בבסיסים צבאיים של הבריטים. במקביל הייתי לאן פנית עם סיום הלימודים? חבר ב״הגנה״. מלחמת העצמאות פרצה, המדינה קמה ואני התגייסתי לצה"ל. הפכתי להיות חובש גדודי קרבי ובין היתר השתתפתי בכיבוש כפר סבא הערבית. המלחמה הסתיימה וחזרתי למקצועי כחרט. מצאתי עבודה בתל אביב אצל יצרן ברזי נחושת לשטיפת בתי שימוש. לאחר שנה עברתי למסגרייה של יעקבסון ברעננה. הייתי חורט אצלו חלקים עגולים לברזי נחושת שהוא ייצר״. ״צברתי ניסיון מקצועי והחלטתי יחד עם אימי לפתוח בית מלאכה משלי. הייתי מתקן כלים חקלאיים בשלב מסוים החלטת להיות עצמאי. לבדי, ללא פועלים, וחורט גלגלים לעגלות של בית האריזה להדרים. אחת העבודות שעשיתי אז והשאירה בי סיפוק מיוחד הייתה לוח זיכרון גדול מנחושת לתושבי רעננה שנפטרו, לוח שמוצב עד היום הזה בבית הכנסת הגדול ברעננה. ״יום אחד הסתובבתי בתל אביב במסגרת סיורי לאסוף חלקי חילוף משומשים למכונות כביסה, שגם מתי חזרת לאהבתך הישנה, המנעולים? בתיקונן התעסקתי. בחלון ראווה של חנות לכלי עבודה עמדה מכונה ידנית מתוצרת גרמנית לשכפול מפתחות. סגרתי מעגל. נכנסתי מייד וקניתי אותה. בעזרת המכונה הזו התחלתי לשכפל מפתחות והיא עבדה שנים רבות באופן אמין ביותר. כיום המכונה מוצגת בחנות שלנו והיא עדיין מסוגלת לשכפל מפתחות בדייקנות. את מקומה תפסו כמובן מכונות חשמליות. בית ברל התרחב באותם ימים והם הזמינו אצלי התקנת מנעולים ושיכפול מפתחות. הייתי מעמיס את המכונה המהוללת על אופניים ורוכב לבית ברל כדי לבצע שם את העבודה. קוריוז משעשע: ערן בני, שממשיך את העסק עם רעייתו יפעת, נסע לפני כמה שנים לכנס מנעולנים באיטליה. לחברה המארחת היה אולם תצוגה מוזיאוני עם כל מיני מכונות שכפול ומנעולים ישנים. ערן הבחין שם במכונה ישנה זהה לשלי. הוא סיפר למארחים שלאביו יש מכונה כזו. עד אותו יום הם היו בטוחים שאצלם נמצא העותק היחידי של אותה מכונה "עתיקה". ״עקרונית אפשר לפרוץ כל מנעול, אבל כיום רמת הדלתות והמיגון בארץ היא הגבוהה בעולם. רוב דלתות האם יש מנעול שאינו ניתן לפריצה? הכניסה בישראל עשויות מפלדה, אולי בגלל ריבוי הפורצים... אבל גם רמת הפורצים בארץ היא הגבוהה בעולם.. אולי בגלל רמת המיגון.. ניתן לבצע פריצה שקטה של המנעולים הפשוטים אבל צילינדרים יותר מתוחכמים של מולטי-לוק ורב בריח קשים לפריצה. אם כבר יש לך דלת ) ולישון בשקט״. ₪ 450-350( פלדה, כדאי להשקיע בצילינדר יקר יותר ״בוודאי. ערן עסק תחילה במערכות סטריאו אבל הצעתי לו לבוא לתקופת ניסיון בחנות. זה נחמד שהבן ממשיך את העסק שאביו הקים? שנה. לימדתי אותו את כל התורה וגם הייתי השדכן, בעקיפין, בינו ובין יפעת זוגתו. יצא שישבנו, ערן ואני יום אחד סביב אותו 40 היה לפני שולחן בבית מלון תל-אביבי עם יפעת, בעלת חנות לאביזרי רכב, במפגש הדגמה למנעול חדש. היא מאוד מצאה חן בעיניי ודאגתי להביע זאת בקול רם באוזני ערן, והשאר היסטוריה.." ״הייתי בא לחנות עם שושנה אשתי שנפטרה לפני שנה, והיינו עובדים עד הצהריים. אני במפתחות המשכת לעבוד עד גיל מבוגר מאוד בחנות. והיא בקופה״. "לפני שנים הייתי נוסע פעם בשבוע לתל-אביב לקנות סחורה לחנות. יום אחד, אני נתקל בתל-אביב ברב הראשי סיפור פריצה פיקנטי לסיום? של רעננה. הרב מופתע וצועק לי: ׳רואר מה אתה עושה פה׳? אני מחזיר לו: ׳מה זאת אומרת מה אני עושה פה׳? ׳רואר׳, הוא ממשיך, הרבנית ננעלה באחד החדרים בבית. שלחתי את השַמש לקרוא לך כדי לחלץ אותה ונסעתי לתל-אביב. אם אתה פה אני מבין שהיא עוד תקועה שם׳. לאחר כמה שעות חזרתי לרעננה וחילצתי אותה. לפני פרידה אני מבחין בתמונה ממוסגרת של סמי ושושנה. אומר לי ערן הבן: ״שושנה הייתה אהבת חייו והם חיו בזוגיות מדהימה ומעוררת קנאה עד לפטירתה לפני שנה, לצערנו״. Rtalmudi@gmail.com

3

11/2019 - 269 רעננה