New-Tech Magazine | APR 2024 | Digital Edition

לחברות להפצת רכיבים״. כעבור שנים, כשתעשיית האלקטרוניקה התפתחה בארץ, עשרות אנשי מכירות שעבדו תחת ג׳ק, ואשר הוא לימד אותם את רזי ה״ביזניס״ - המשיכו בעצמם להקים סוכנויות חדשות או מתחרות Boron Electronics , El Gev , - מבניהם: , אלקטרונדראט, דוד אמונה, Vectronics אמנון גבאי, ועוד רבים אחרים. עוד ״חוויה ראשונית״ שג׳ק יסד בארץ ,) walk in store הייתה החנות הפתוחה לכל ( לרכיבי אלקטרוניקה, או כפי שקיבל כינוי ״הדלפק״. לפה היו נוהרים יזמים צעירים מכל הארץ, קונים רכיבי אלקטרוניקה, ומבלים שעות ארוכות בפיטפוט אחד עם השני ועם המחסנאים אשר שירתו אותם. אפשר לכנות ״בית הספר של רפק לאנשי פעילות זו גם בשם . פה התקבלו מכירות הלומדים בדרך הקשה״ לעבודה אנשים אשר כשהתחילו היו בעלי מעט מאד או ללא כל ידע, והתחילו בתחתית הסולם במחסן. לאט לאט הם קודמו לעבודה בדלפק ולקשר ישיר עם לקוחות, ולבסוף התבגרו להיות אנשי מכירות מקצועיים לכל דבר. הדרישות של ג׳ק לאנשים אלה היה רק יושרה, הרצון ללמוד, ולעבוד קשה. רוב העובדים האלה הקדישו לג׳ק שנים ארוכות של נאמנות win ושירות, כך שללא ספק היה זה מצב של לכל הצדדים. win תכונה נוספת של ג׳ק היה לקבל לעבודה ״פנסיונרים צעירים״ רבים (וגם כמה ״מוזרים״) אשר עדיין רצו לעבוד ולתרום לעצמם ולאחרים. פקידים, מחסנאים, אנשי קטלוגים (עוד לא המציאו את האינטרנט), אנשי אחזקת רכב, וכו׳ – אנשי עבודה אשר אמנם לא היו בעלי משכורות גבוהות אבל בשבילם העבודה ברפק היה כמו בית שני, ולא היו חולמים להחליפו. הנאמנות שלהם לחברה בכלליות, ולג׳ק בפרט הייתה אגדתית, ורק מאילוצי אורך הכתבה אני נאלץ שלא להתרחב לעוד סיפורים.

2013 ק"מ כוכב יאיר 10 ריצת תמונה:

« מאירה אפלבאום קרדיט:

אבל מבחינה חוקית עדיין היו ״בחזקת המכס״ – עד שקונה בעל סטטוס פטור ממסים היה מגיע למשוך אותם. רפק אפילו החזיקה מטעמה עובד אשר היה עמיל מכס מוסמך. השיטה התנהלה בתקופה בו טרם עבדו עם מחשבים, והיא הצליחה באופן יוצאת מן הכלל. לראשונה היה בארץ מקום נגיש, מקומי, ומקצועי למצוא ״חומרי גלם״ לצרכי ייצור ופיתוח מקומיים. רק כעבור מספר שנים פנחס ספיר הבין את הנושא – וביטל את המכסים על ייבוא רכיבי אלקטרוניקה, ואז בין לילה בוטל הצורך בקיום ״מחסן ערובה״. היא הפכה 1978 רפק המשיכה לגדול עד שבשנת לחברה נסחרת בציבור בבורסה הישראלית. , ויזם הקמת 1989 ג׳ק פרש לגמלאות בשנת מ״ר באזור התעשייה 9,500 מבנה תעשייה בת מצפה ספיר, בצמוד לכוכב יאיר. הבניין נבנה לאיכלוס שני חברות בניהולם של בניו (בוגרי רפק כמובן): אהרון אפלבאום, מייסד אפלטק בע״מ (פיתוח והפצה אופטי ואלקטרוניקה), ודניאל אפלבאום, מייסד אי.פי.אס. טכנולוגיות (מערכות אלקטרוניקה לתעשיות הביטחוניות). היום המבנה מאכלס בנוסף גם למעלה מעשרים חברות המעורבות בתחומים מגוונים של התעשיות הישראליות, ביניהם פיתוח אפודות מגן לתעשיות הביטחוניות, פיתוח מזלט״ים, וחברה המפתחת שיטות לכריית חמצן וברזל משטח פני הירח. על ג׳ק אפשר גם לציין שעל אף ההגבלות בראייתו, אשר דרדרו לבסוף עד לעיוורון - הוא החל לרוץ, תחילה כ״ג׳וגר״ קל, ועד לריצה במרתונים שלמים, אשר בשיאו הצליח לסיים שעות. 4 בפחות מ את ג׳ק ירשו אשתו מאירה, ארבע ילדיהם, שתים עשרה נכדים ועשר נינים. יהי זכרו ברוך.

אחת הבעיות בימים הראשונים של הפצת רכיבי אלקטרוניקה הייתה שעתודות הדולר של ישראל באותה תקופה היו נמוכות ביותר. מכאן שכל דבר אשר יובא לארץ - כולל כמובן רכיבי אלקטרוניקה, היו חייבים במיסוי כבד. המערכות הביטחוניות, אשר היו הצרכנים העיקריים של רכיבים – זכו לפטור ממיסים. אך הם לא יכלו להרשות לעצמם לרכוש ישירות רכיבים אשר כבר הוטל עליהם מיסוי כבד בייבוא. איך פוטרים את זה? ג׳ק התגורר אז בצהלה, שכונה בו התגוררו גם מספר פקידי אוצר גבוהים. באותם הימים פקידי ממשלה עדיין היו פתוחים לקבלת רעיונות מאזרחים פרטיים, במיוחד רעיונות שיכלו לחסוך למדינה כסף. הרעיון של ג׳ק היה פשוט: להקים את ״המחסן הראשון בארץ: כל Bonded Warehouse ערובה״ רכיבי האלקטרוניקה ישתחררו ממכס ויועברו לרפק, ומיסים יתווספו (או שלא) עליהם תלוי מי היה הלקוח קצה. כך נולדה מערכת האיחסון הירוק/אדום. הירוק היה קופסאות של רכיבים עליהם שולמו כל המכסים במלואם – והם נמכרו לקונים לא מהענפים הביטחוניים, ואדום היו קופסאות רכיבים אשר אוחסנו פיזית ברפק,

...עוד ״חוויה ראשונית״ שג׳ק יסד בארץ הייתה ), לרכיבי walk in store החנות הפתוחה לכל ( אלקטרוניקה, או כפי שקיבל כינוי ״הדלפק״. לפה היו נוהרים יזמים צעירים מכל הארץ, קונים רכיבי אלקטרוניקה, ומבלים שעות ארוכות בפיטפוט אחד עם השני ועם המחסנאים אשר שירתו אותם ...

27 l New-Tech Magazine