קשר עין ירחון ארגון המורים גליון 249 מאי 2015

לבסוף, בעיני העם, את החשיבות של מה שכתוב ת ֹ ח ֻ לּ ַ ה ְ בהם לעומת החשיבות של לוח האבן עצמו: "ו לֹקים הוּא, ֱ ב א ַ תּ ְ כ ִ ב, מ ָ תּ ְ כ ִ מּ ַ ה ְ ה, ו ָ מּ ֵ לֹקים, ה ֱ ה א ֵ שׂ ֲ ע ַ מ ת" (שמות לב, 61), ויש לשים לב, אומר ֹ ח ֻ לּ ַ ל ה ַ רוּת ע ָ ח המורה, לשגיאת כתיב (כביכול) קטנטנה בעלת משמעות אדירה; מדוע כתוב "חרות" ולא "חרוט"? לתואר 'רבנו' זכה משה בזכות ובעיקר בחסד. האגדה מספרת שה' גילה למשה את אוצרות החכמה והבינה של התורה ואת כל שעתיד להתרחש בעולם (ילקוט שמעוני, א עמ' 371). שואל אתה הקורא ודאי על מה הדבר מורה ולאן אני חותר. אם כן, גלוי הדבר וידוע; משה לא בחר להיות מורה, ואף לא מנהיג לישראל. נרקיסיסט הוא לא היה. הוא היה אדם ספקן, סקרן ובעל ערכים, ויש שיפקפקו: האומנם הוא אב הטיפוס של המורה המושלם? ההתנסויות הראשונות מחוץ לבית פרעה מלמדות שעוד בצעירותו הניע אותו צו מצפונו למעשים נועזים. בשם המוסר יו הוא הרג איש מצרי אלים, ומתוך ָ ח ֶ והחמלה לא פחד שייתפס טמן אותו בחול. ברגש מוגזם מדיי ים ִ ר ְ ב ִ של נכבדות עצמית ביקש להפריד בין שני ע מתווכחים, והדבר הביא אותו לבסוף לברוח ממצרים למדבר. שם, בפאב המקראי, על שפת ן, התעורר במפתיע 'הרומנטיקן' שבלב ָ י ְ ד ִ הבאר במ המורה הצעיר. הוא פגש בבחירת לבו, ובמעשה נועז, במונחים של ימינו, הם החליטו להינשא וללדת בן עוד בטרם סיים את ההסמכה לתפקידו. שינוי הסטטוס, בשלב מוקדם זה, מלמד שאפילו למורה המושלם יש חיים פרטיים, ויש לדעת איפה לשים את הגבול. עוד נראה שתלמידיו, בני ישראל, לא היו כיתה קלה. ל" מתחיל בחקירה ָ כּ ֻ נּוּ א ֶ ינ ֵ מעמד הסנה הבוער ש"א ה [?]" שואל רבנו ֶ נ ְ סּ ַ ר ה ַ ע ְ ב ִ לֹא-י ַ דּוּע ַ מדעית. "מ הצעיר, בעוד פליאה וסקרנות מושכים אותו להתקרב עוד ועוד אל המחזה המוזר (שמות ג, 3). לצער המדענים שבינינו, הפתרון לפרדוקס הוויזואלי לא ניתן, לפחות לא במישור המדעי. האל אינו מסתתר בענווה מאחורי חוקים פיזיקליים כפי ק' ֹ שחשב איינשטיין. הסנה הבוער היה 'פיתיון הש ומשה היה 'החתול' שנתפס בו. אכן מפחיד. בורא-עולם, מתוך ניסיון לרכך את הזעזוע, מתגלה יךָ" (שם, 6) ומטיל ִ ב ָ י א ֵ לֹה ֱ י א ִ כ ֹ נ ָ ר: "א ָ כּ ֻ ל מ ֵ למשה כא ל, ֵ א ָ ר ְ שׂ ִ י-י ֵ נ ְ י ב ִ מּ ַ ת-ע ֶ א א ֵ עליו את המשימה "הוֹצ ם". אין במקרא סימני קריאה, אך כאן צריך ִ י ָ ר ְ צ ִ מּ ִ מ להיות אחד כזה. המשימה הזאת אינה הצעה, או המלצה, היא ניתנה למשה כציווי. במילים אחרות, לך והיה מורה ומנהיג לישראל! תשובתו של משה שוברת מיד את הרעיון שהמורה המושלם הוא בעל י ִ תפיסה עצמית שהוא אכן מתאים לתפקידו. "מ ל, ֵ א ָ ר ְ שׂ ִ י י ֵ נ ְ ת-בּ ֶ יא א ִ י אוֹצ ִ כ ְ ה; ו ֹ ע ְ ר ַ ל-פּ ֶ ךְ א ֵ ל ֵ י א ִ י, כּ ִ כ ֹ נ ָ א

קשר מאמר 34

תשובתו של משה שוברת מיד את הרעיון שהמורה המושלם הוא בעל תפיסה עצמית שהוא אכן מתאים לתפקידו. "מִי אָנֹכִי, כִּי אֵלֵךְ אֶל- פַּרְעֹה..."

הוא קיבל את הכינוי "עבד ה'" (למשל: דברים לד, 5; יהושע א, 1, 31, 51 ובמקומות רבים), אך שם תואר זה עדיין לא הקנה לו את מעמד המורה. אחת ההופעות הראשונות של התואר רבנו היא בספרות חז"ל, בתוספתא, מסביבות המאה השנייה לספירה. שם נאמר בהקשר זה: "מי שיש לו תלמידים קורין אותו רבי, נשתכחו תלמידיו קורין אותו רבן, נשתכחו אלו ואלו קורין אותו בשמו" (תוספתא נזיקין, עדיות ג). מכאן נלמד, שבני דורו של משה לא ראו בעצמם תלמידיו, ואילו אלה הופיעו רק מאות שנים אחר כך, ומאז ועד היום מוסיפים להתקיים דורות תלמידיו. בכל פעם שאנו מכריזים 'משה רבנו', אנו משייכים עצמנו, אולי בבלי דעת, לשורות תלמידיו. ייתכן שזו אחת מן הסיבות שסיפור חייו בתורה מסתיים בלי לציין את מקום קבורתו (דברים לד, 6). למשה רבנו יש תלמידים רבים, והוא ממשיך ומלמדם את משנתו, המראה בין היתר, כיצד להסיר את צעיף המעטה החומרי המכסה על המהות הרוחנית של הדברים. הוא עשה זאת עם העלמת מקום קברו, ובעיקר עם שבירת לוחות הברית, מעשה שבאופן פרדוקסלי, אולי, דווקא העצים