קשר עין ירחון ארגון המורים גליון 249 מאי 2015

על שולחנו של שר החינוך החדש

קשר משולחן ההנהלה 7

רן ארז

של צעד זה על הבאים אחריו. שר החינוך הבא צריך לדעת מה מחכה לו ועם מה יהיה עליו להתמודד. להלן מקצת הנושאים: הרפורמה בבחינות הבגרות של השר פירון – על השלכותיה 2 2 . טוהר בחינות הבגרות 3 3 . הפחתת מספר התלמידים בכיתות 4 4 . בטיחות בטיולים 5 5 . חינוך תעבורתי שתלוי בתקציבים חוץ משרדיים, אבל הוא באחריות המשרד 6 6 . אבחונים של תלמידים לקויי למידה 7 7 . הערכת מורים 8 8 . חינוך טכנולוגי 9 9 . בתי ספר שבפיקוח משרד הכלכלה 10 1 0 הסכמים קיבוציים 11 1 1 הגדרת ביה"ס העל יסודי השש שנתי שפוצל באופן שרירותי ופוגעני בתקופה של אולמרט ויולי תמיר 12 1 2 התמודדות עם שתי רפורמות באותו בית ספר 13 1 3 הוראת של"ח בכל בתיה"ס העל יסודיים ושיפור שכרם ומעמדם של מורי השל"ח והרשימה עוד נמשכת. השר החדש ייאלץ להתמודד גם עם סוגיית עצמאותו כשר ותלותו בפקידי האוצר, אשר קובעים מה יקרה במערכת החינוך, ועליו לדעת שלכל החלטה פדגוגית יש השלכות כלכליות ולהפך. ארגון המורים בבתיה"ס העי"ס, המייצג את רוב המורים בחינוך העל יסודי, לא יתפשר עם כל פגיעה במערכת החינוך, על מוריה ותלמידיה. אנו מקבלים את השר החדש בברכה, בזרועות פתוחות ובקריאה לשיתוף פעולה, מתוך אחריות ונחישות, כי הרי, בסופו של דבר, השרים מתחלפים אבל המורים נשארים, והמערכת חשובה לנו. 1 1 .

בעת כתיבת שורות אלה עדיין לא ברור מי יהיה שר החינוך. במהלך השנים משרד החינוך היה משרד מבוקש וחברי כנסת נאבקו לקבל אותו. גם מפאת חשיבותו לאזרחי ישראל וגם מפאת התקציבים הרבים והנגיעה שיש לו לכל אזרח במדינה. זו הפעם הראשונה שלא נאבקים על התיק הזה, ובמידה רבה הוא ברירת מחדל וישמש "פרס ניחומים" למי שיקבל אותו על שלא קיבל משרד "יוקרתי" יותר. ייתכן שחברי הכנסת יודעים מדוע הם אינם רוצים לעמוד בראש משרד זה. ראשית, הצטברו אין ספור בעיות כבדות משקל שלא נפתרו בתקופת כהונתם של השרים הקודמים. לשר החדש מחכות רפורמות שעליהן החליט השר פירון והן עדיין תקועות. יש אי סדר, עד כדי כאוס, בבתי הספר, הרבה יותר משהיה בעבר, והעדר שר במשך תקופה כה ארוכה תרם לא מעט למצב זה שהולך ומידרדר במהירות. ולבסוף, ואולי הכי חשוב, במשרד זה לא רואים הישגים מיידיים. הכותרות בלבד פועלות בתוך זמן קצר כבומרנג כנגד מי שהכריז עליהן. שר התחבורה, למשל, בונה מחלף, ובתוך שנתיים גוזר את הסרט ומצטלם. איזה סרט יכול לגזור שר החינוך? הרי התלמידים הם אותם התלמידים והמורים הם אותם המורים ולכן שר יכול להתגאות רק באחוזי הזכאות לבגרות. אבל כאשר אין תוספת שעות לימוד לתלמידים, ומספרם בכיתות לא פוחת, איך אפשר להשתפר? הדרך, מסתבר, היא ברורה: עוד רפורמה חדשה על חשבון רפורמות של שר קודם. מאז ימי השר רובינשטיין לא היה שר שלא עשה רפורמה בבחינות הבגרות. רפורמה גדולה יותר או פחות. המצב היום - לא היה גרוע ממנו מאז שנות ה-06. איני רוצה לדבר סרה באנשי משרד החינוך, שלהם כוונות טובות, אך הביצועים לקויים והראייה קדימה היא רק בנוגע לצעד הראשון ולא בנוגע להשלכות

יו"ר הנהלת ארגון המורים