כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה -אפריל 2015 - גיליון 214

ְ יך ִ ר ָ ם צ ָ ד ָ ל א ּ ָ כ ם ִ י ַ ר ְ צ ִ מ מאיר איתן

לאה קליין מאת: 

אמנון ריבק מאת:  ם, ִ י ַ ר ְ צ ִ מ ֹ יזו ֵ א ֹ ה לו ֶ י ְ ה ִּ ת ֶ ש ְ יך ִ ר ָ ם צ ָ ד ָ ל א ָּ כ ּ ה ָ כ ֹ ו ּ ת ִ מ ֹ מו ְ צ ַ ה ע ֶ ש ֹ ת מ ֹ יו ְ ה ִ ל ם. ִ י ַּ נ ִ ת ש ַ יק ִ ר ֲ ח ַּ ב ֹ ה, או ָ ק ָ ז ֲ ד ח ַ י ְּ ב ה, ָ ל ֹ דו ְּ ה ג ָ כ ֵ ש ֲ ח ַ ה ו ָ ימ ֵ א ְ יך ִ ר ָ ם צ ָ ד ָ ל א ָּ כ ה, ָ ל ָ צּ ַָ ה ְ ה ו ָ ח ָ ט ְ ב ַ ה ְ ה ו ָ מ ָ ח ֶ נ ְ ו ם. ִ י ַ מ ָּ ש ַ ל ה ֶ יו א ָ ינ ֵ ת ע ֶ את א ֵ ש ָ ע ל ַ ד ֵ י ֶ ש ת, ַ ח ַ ה א ָּ ל ִ פ ְּ ת ְ יך ִ ר ָ ם צ ָ ד ָ ל א ָּ כ ם. ִ י ַ ת ָ פ ְּ ש ַ ל ה ַ ע ֹ לו ְ צ ֶ ה א ָ ר ּ גו ְ א ש ֵ ה ֵּ ת ֶ ש ף – ֵ פ ֹ ו ּ כ ְ ת ִ ה ְ ת ל ַ ח ַ ם א ַ ע ַּ פ ְ יך ִ ר ָ ם צ ָ ד ָ א ף. ֵ ת ָּ כ ְ יך ִ ר ָ ם צ ָ ד ָ ל א ָּ כ ם. ִ י ַ ר ְ צ ִ מ ֹ יזו ֵ א ֹ ה לו ֶ י ְ ה ִּ ת ֶ ש ְ יך ִ ר ָ ם צ ָ ד ָ ל א ָּ כ ים, ִ ד ָ ב ֲ ית ע ֵּ ב ִ מ ּ ה ָּ נ ֶּ מ ִ מ ֹ מו ְ צ ַ ל ע ֹ א ְ ג ִ ל ים. ִ ד ָ ח ְּ פ ַ ר ה ַּ ב ְ ד ִ ל מ ֶ ל א ִ י ַּ ל ַ י ה ִ צ ֲ ח ַּ את ב ֵ צ ָ ל ם, ִ י ַּ מ ַ ה ְ ך ֹ ו ּ ל ת ֶ ר א ֵ ש ְ י ַ ד ה ֹ ע ְ צ ִ ל ים. ִ ד ָ ד ְּ צ ַ יו ל ָ נ ָּ פ ִ ים מ ִ ח ָּ ת ְ פ ִ ם נ ָ ת ֹ או ְ ר ִ ל ף, ֵ ת ָּ כ ְ יך ִ ר ָ ם צ ָ ד ָ ל א ָּ כ ף, ֵ ס ֹ ת יו ֹ מו ְ צ ַ ת ע ֶ א ָ יה ֶ ל ָ את ע ֵ ש ָ ל ְ יך ִ ר ָ ם צ ָ ד ָ ל א ָּ ף. כ ֵּ ק ַּ ד ְ ז ִ ה ְ ל ְ יך ִ ר ָ ם צ ָ ד ָ ל א ָּ כ ֹ ה לו ֶ י ְ ה ִּ ת ֶ ש ם ִ י ַ ר ְ צ ִ מ ֹ יזו ֵ א ם, ִ י ַ ל ָ ש ּ ירו ִ ו ד, ָ ח ֶ א ְ ך ֹ ר ָ ע א ָּ ס ַ מ ּ ו ם. ִ י ַ ל ְ ג ַ ר ָ ת ה ֹ ו ּ פ ַ כ ְּ ד ב ַ ע ָ ל ֹ תו ֹ ר או ּ ֹ כ ְ ז ִ ל

"אני גבר פשוט עם ספור פשוט – אבל מצחיקן ואוהב לשיר", אומר לי מאיר איתן בן ה-38. לקבוע ראיון עימו זאת כמעט משימה בלתי אפשרית. "יש לי מקהלה". ביום שני? " רופא ואחר כך ביום ראשון? שירה". ביום שלישי? "אני שר מחוץ לרעננה"... וכך גם ביתר הימים.

סיפור תמונה

"מאז ומתמיד אהבתי לשיר ולהקשיב לתכניות שירה ברדיו. מצב בריאותי לא טוב, יש לי 'מנוי' בבית חולים בכל המחלקות ואצל כל סוגי הרופאים," הוא צוחק, "כמו מנוי להצגות ב'יד לבנים', והם מנקבים לי... אבל השירה מחזיקה אותי על הרגליים". אתה דוגמה חיה של השיר: 'שיר עושה לי טוב על הנשמה, יש לי שיר אז יש לי בשביל מה, אם יש קצב – אז הצער מסתלק, אם יש עצב בא השיר ומפרק". "לגמרי. נולדתי בשנת 1391 בצרפת בעיר מץ על גבול גרמניה על גדות נהר המוזל. אבא עבד במכרות בגרמניה ועלה לבדו ארצה בשנת 1291, עבד בבנין בעיר תל-אביב, ושלח לנו כסף לצרפת. בשנת5391 אימא לקחה אותי לבריכה העירונית, ושם על שפת הברכה עבר נער צרפתי, וזרק אותי לתוכה עם 'ברכה' 'לסל ז'ואיף' (יהודי מלוכלך). סיפרתי לאימא שסיפרה לאבא במכתב, והוא ענה – 'ארזי חפצים במהירות ובואי לא"י'. באנו באופן בלתי לגאלי עם מעט מיטלטלין, ובכניסה לנמל יפו זרקנו את הדרכונים לים. מהאוניה הגענו בסירות לחוף, ושם המשטרה לקחה אותנו לבית הסוהר". קבלת פנים לא נעימה. "לאבא היה דוד עשיר. היו לו 03 ל"י, הוא נתן ערבות של 02 ל"י ושחרר אותנו עד המשפט. הערבות הלכה לאבוד, כי לא באנו למשפט". ובהמשך איך התאקלמת? ידעת עברית? "הוריי דיברו יידיש ואחיי צרפתית. אתהעבריתקלטתי מהר, וצרפתית למדתי במיטה." במיטה? "אחי המבוגר שסיים גימנסיה בצרפת, לא נתן לי להירדם מבלי שאספר לו בצרפתית את קורותיי באותו יום. זה התחיל במשפטים פשוטים שידעתי, כמו: 'קמתי בבוקר', "אני אוהב להוסיף מילים מצחיקות למשפטים שלי. הייתה לנו בבית שפה מיוחדת ופתגמים משלנו, לכל אחד הוספנו שם חיבה כמו אורי דער פראייר (חופשי). כל פעם שקרה משהו למישהו מאתנו, היינו אומרים 'פאר ווס האט דוס נישט ביי מוטקה פאסירט' (למה זה לא יכול היה לקרות למוטקה). בכל פעם שמישהו פיהק הוריי נהגו לומר: 'ער האט א- מישקיבר שלופ' (יש לו שינה כמו במישקיבר). והספור הוא שהוריי הלכו לעיר מישקיבר לבקר בני דודים, העיר הייתה רחוקה מעיר מגוריהם. הדודים לא היו בבית והוריי ישבו רעבים ועייפים בחוץ, פיהקו ונרדמו, פיהקו ונרדמו. הבית של הוריי היה בית פתוח. כל יום שישי התקבצו בני דודים עם ארבעה כלי נגינה, והיינו שרים במספר שפות: יידיש, אנגלית וצרפתית". הגנים המצחיקים עברו אליך. "כן, גם חיי הצנע. הבילויים שלנו היו אחרים לפני 86 שנה. הסתובבנו בדיזנגוף, ובמיוחד בשפת הים לבושים ברובשקה (חולצה רוסית רקומה) ופוצחים ערב שלם בשירה בלי חוברות ושקופיות. גם חתונתי עם רותי, אשתי, הייתה צנועה - בבית המפלגה, בלי צרמוניות. כך גם חיינו. היינו הולכים המון לשיר. תמיד קנינו במחיר הזול ולא לפי מותג. אנחנו לא הלכנו אפילו פעם אחת למסעדה. אני צריך שיתנו לי צלחת גדולה ובאמצע ישימו כמה 'קוזע בובקעס' (גללי עיזים)"?! מהם כיום החיים שלך? "עברתי לרעננה משום שלא רציתי לגור לבדי בתל ברוך אחרי שאשתי, שהייתה 'הכי הכי', נפטרה. בדקתי דיור מוגן והבנתי שזה לא בשבילי בעיקר משום שאני רך לב, ולא יכולתי לראות שם מצבים שונים. אז בתי, שגרה ברעננה, אמרה לי: 'בוא תגור לידי, ואני אהיה הבית המוגן שלך', וכך עשיתי. יש לי שתי בנות ושישה נכדים". ופה ברעננה? "אני נהנה מהכול: מהאוכלוסייה, מהגנים הציבוריים, מהניקיון בכל פינה, מהדאגה לדור השלישי מטעם העירייה, ומהחוגים והפעילויות. פגשתי את ביילסקי, ראש העיר, ואמרתי לו: 'רעננה היא ממש חו"ל. תציב אנשים בפתח העיר, שייקחו ויזה מכל Cleah1@walla.com מי שנכנס"... 'צחצחתי שיניים', 'אכלתי', ואת השאר הוא לימד אותי." אמרת שאתה איש פשוט ומצחיקן, במה זה מתבטא?

תיקון טעות בחודש שעבר נפלה טעות בתמונה במדור 'סיפור תמונה'. להלן התמונה של יוסי צין ועימו הסליחה.

קישור לעיתונים באינטרנט חדש חדש! כל המעוניין לעיין בגיליונות "כיוון חדש" הקודמים והנוכחי מוזמנים להיכנס לקישור הבא: http://user-1723486.cld.bz/ ranana-digital-magazine

5

רעננה 412 - 51/40