גושפרתה - גיליון 959

היישוב שלי מסע גו

| שירה רוזנק |

חלק ב‘ ’קבוצת אברהם‘

התמונות באדיבות

ארכיון כפר עציון

כפר עציון של היום הוא מקום תוסס ומפותח. מי הניח את היסודות למקום שוקק החיים שהוא היום? לא רבים יודעים, אך קבוצה כמעט אלמונית בשם ’קבוצת אברהם‘ הגיעה למקום כשהיה הר טרשים קירח. על ’קבוצת אברהם‘ וניצני כפר עציון - סיפור בהמשכים.

לעלות בהר? לאחר שבע שנות עמל בנקודה הסמוכה לכפר פינס, בשנת ( הגיעה לקבוצת 1943) תש"ג אברהם הצעה מעניינת: להיאחז בכפר עציון. פעמיים בעת החדשה ביקשו יהודים להיאחז באזור כפר עציון - חברת ’זיכרון דוד' יסדה את היישוב מגדל עדר בצומת גוש עציון, וחברת ’אל ההר' יסדה את היישוב כפר עציון ואת המנזר הרוסי. פעמיים אילצו שכנים ערבים את המתיישבים לעקור מהמקום, למרות יחסי שכנות טובים שנרקמו ביניהם.

שתלמד מלכתחילה את חקלאות ההר. בנוסף, המתנגדים היו ברובם אנשי מקצוע: פלחים, עגלונים, אנשי מספוא וגן ירק, רועים ואנשי מטעים - והם ראו את העלייה לכפר עציון כקץ חלומותיהם. מי שהייתה לו הבנה משקית הצטרף לטיעונים אלו בטענה שקשה להקים משק חקלאי משגשג באזור המאופיין במחסור במים, בסלע גיר קשה, בשטח מסולע ולא עביר למכונות חקלאות ובתנאי אקלים קשים. טענתם הייתה כי הובלת מים ובניית בתים עמידים לקור דורשות הוצאות

ראשיתו של כפר עציון

חברות אלו היו למעשה ניסיונות פרטיים של יחידים שפעלו ללא עזרת המוסדות המיישבים, ואלו הפעם נכנסו המוסדות המיישבים לתמונה. לאחר שחברת ’אל ההר' נקלעה לקשיים כלכליים, והיה חשש רב שהקרקעות שבבעלות יהודית תיפולנה לידיים ערביות, החליטה קרן קיימת לישראל לגאול את האדמות שנרכשו. הקרן הקיימת החליטה להקים במקום יישוב קיבוצי, מתוך הנחה שרק חברה המבוססת על חלוציות שיתופית תוכל לקשיים הרבים המאפיינים התיישבות בהר. בתוך קק"ל היה יהודי ”משוגע" לעניין ההתיישבות בהר - יוסף ויץ. הוא ראה בחזונו את ההר כמוקד התיישבותו העיקרי של העם היהודי, כפי שחיו אבותינו בימי בית ראשון ובית שני. הוא החל לעניין את תנועת ’הפועל המזרחי' בהקמת גוש קיבוצים דתיים בהר, כגשר בין ירושלים לחברון. יוסף ויץ חשש כי הקשיים הגדולים שמערים ההר על מתיישביו ירתיעו אפילו קבוצות חלוציות, וכך הגיע למסקנה כי הרגש הדתי בדבר חידוש חיים יהודיים באזור שבין עיר האבות לעיר הקודש, יעורר במתיישבים להט אמוני חזק שבזכותו יצליחו להתמודד עם קשיי ההתיישבות בהר. הקבוצה שפנו אליה המוסדות המיישבים כדי להגשים את הדבר הייתה ’קבוצת אברהם'.

"אני שומע את קרונות המוות משקשקים

מרובות שהקבוצה לא תוכל לעמוד בהם. כמו כן היו שהוסיפו את השיקול הביטחוני- כיצד יצליח להחזיק מעמד קיבוץ יהודי בודד בלב שטח ערבי? במיוחד נוכח העובדה ששני ניסיונות התיישבות קודמים באיזור כשלו מסיבה זו בדיוק. לעומתם עמד מחנה התומכים בהצעה המאתגרת. מחנה זה היה קטן מאוד, בראשיתו ונימוקים שונים היו בפי אנשיו. עמדה אחת, יוצאת דופן, גרסה כי דווקא משק הררי, כזה שהחקלאות בו מעטה, יכול להביא להצלחה כלכלית, כיוון שהמפעלים הלא-חקלאיים מכניסים יותר. היו שהוקסמו מהרעיון של ישיבת יהודים ”בין עיר הקודש לעיר האבות". נימוק חזק ביותר שגרף הכי הרבה תומכים היה דווקא השיקול האידיאולוגי. אלו טענו כי אכן כל הנימוקים לסרב לעלייה לקרקע בכפר עציון נכונים, אך הם חלוצים וככאלה עליהם לקבל כל משימה לאומית. היו ששאלו: ’אם צריך להתיישב בכפר עציון מדוע מישהו אחר ולא אנחנו?'. לאחר דיונים רבים התנהלה ההצבעה הראשונה, ותוצאותיה היו חד משמעיות: הרוב המוחלט שללו את רעיון העלייה. הקבוצה הודיעה לקיבוץ הדתי את התוצאות וחשבה כי בכך שמה סוף לפרק תוסס זה. בין הנימוקים לדחייה זו הייתה העובדה שנציגי הקבוצה לא קבלו מענה על

לאושוויץ... רכבות בפולין מובילות את אחינו ואת בני משפחותינו לטבח. בשעה כזאת, אנו, שניצלנו, בוחרים לעצמנו את המקום להתיישבותנו?!"

ההצעה עוררה ויכוחים רבים. במשך חודשים הקבוצה ידעה אספות מייגעות בקשר להצעה המאתגרת. בתחילה רוב החברים נטו לסרב להצעה. טענותיהם היו כי כבר הוכשרו לעבודה חקלאית בעמק ובמישור, וכעת יתקשו ללמוד את חקלאות ההר. הקבוצה מנתה אז חברים בשנות השלושים לחייהם, וטענת המתנגדים הייתה כי יש לתת אתגר זה לקבוצה צעירה

<<

|

22

פרתה גוש מבית