גושפרתה - גיליון 959

... וְנֶעֶבַדְתֶּם וְנִזְרַעְתֶּם: וְהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם אָדָם כָּל-בֵּית יִשְרָאֵל כֻּלֹּה וְנוֹשְבוּ הֶעָרִים וְהֶחֳרָבוֹת תִּבָּנֶינָה' )יחזקאל לו ח-י(. ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה." עליית כפר עציון זכתה להערכה רבה בכל חוגי היישוב. תושבי ירושלים היו עורכים נסיעות לראות את הפנינה הקטנה שהולכת ומתהווה מדרום לעיר. אנשי ההגנה והפלמ"ח היו באים גם הם לערוך סיורים באזור ולערוך אימונים. (, עלו גם נשות הקבוצה עם הילדים לכפר עציון. 1944) בכ"ו סיון תש"ד כשקול ילדים נשמע בחצר, היה קל יותר לתת לקיבוץ צורת קבע, ואכן חברים. ברֵכת מים נוספת נחצבה, 120- הקיבוץ גדל ומנה באותה עת כ הוקמו בנייני משק נוספים, מכונת הנגרייה שבה לפעול והקבוצה ייצרה רהיטים למכירה. בחודש אלול של אותה שנה הגיעו לקבוצה חברים אחדים פליטי השואה, ואלו הביאו עימם את הבשורה על השמדת יהדות פולין. הבשורה היכתה את החברים בתדהמה ובאבל, כיוון שהבינו שלא יזכו לראות עוד את משפחותיהם. יחד עם זאת, הם התגברו והמשיכו לבסס את כפר עציון ולהעמיק את שורשיו באדמת ההר הסלעית והצחיחה, רוויית הזיכרונות והקסומה. קיבוץ כפר עציון המשיך בתנופת הבנייה והפיתוח: נבנה בית מרגוע )אירח איש והיה למקור פרנסה חשוב לקבוצה(, נסלל כביש 3,000- בשנה כ שחיבר את הקיבוץ לכביש הראשי, הספרייה גדלה, נבנה ’נווה עובדיה' – מבנה מרכזי שנבנה בנקודה הגבוהה ביותר בגוש, נערכו שיעורי תורה וחוגי לימוד שונים, נחנך קו אוטובוס של חברת ’אגד' שקישר בין הקיבוץ הבודד אל ירושלים, נוספו עוד חברים לקיבוץ )קבוצה של ילדי טהרן, חלוצי בני עקיבא ממצרים, קבוצת ניצולי שואה, קבוצת מעפילים ועוד( ונפתח בית ספר לילדים הראשונים שהגיעו לגיל בית ספר. סמוך לקיבוץ הבודד הוקמו עוד נקודות יישוב: הקיבוץ השני שעלה לקרקע מערבית לכפר עציון על אדמות חובלה היה ’משואות יצחק' של תנועת בני עקיבא. בהמשך הוקמו עוד שתי נקודות יישוב באזור - קיבוץ ’עין צורים' של תנועת בני עקיבא, וקיבוץ ’רבדים' של השומר הצעיר. הקמת הקיבוצים הנוספים הביאו איתם תנופה ופיתוח רב לאזור. מקיבוץ בודד הפך כפר עציון לוותיק הקיבוצים בגוש עציון. בקרב המתיישבים הייתה תחושה כי המאמצים הרבים לעלייה לקרקע לא היו לשווא. ארבע שנים וחצי לאחר עלייתם לקרקע של קבוצת אברהם, בראשית שנת איש. הקיבוץ היה ליישוב פורח 220- ( מנה הקיבוץ כ 1947 תש"ח )סוף ילדים נולדו בקיבוץ, ברשות כפר עציון היו למעלה 50 ומשגשג - מעל עצי יער נטועים, בית מרגוע, רפת, לול ובתי 100,000 , דונם מטעים 200- מ מלאכה. אנשי המקום רקמו תוכניות רבות לעתיד, אך תוכניות אלו נגדעו . לא חלף זמן רב ממועד קבלת הצעת החלוקה, 1947 ביום כ"ט בנובמבר וכפר עציון מצא את עצמו בלב המערכה על עצמאות ישראל, כשהוא נצור ומנותק מכל מקור אספקה.