קשר עין גליון 255 - ירחון ארגון המורים ינואר 2016

חינוך לחשיבה ולהבנה " תלמידים של קולם "

מנהלי מכון מופ"ת נתנו אכסניה למחקר ארצי בהנהגת ד"ר ירון עידן: "קולם של תלמידים" ל )9.6.15 - קראת סוף שנת הלימודים תשע"ה (ב 5 התקיים כנס במכון מופ"ת, ובו השתתפו כיתות מבתי ספר בעלי צביון שונה, מכל הארץ, ובהמשך היה פאנל של מנהלי בתי הספר ופאנל הוגי דעות. בכנס הפכו הכיתות לקבוצות מעורבות, וכל קבוצה עיבדה סוגיה. לדוגמה: קבוצה אחת בחרה להציג את הצורך ללמוד בבית הספר את מיומנויות הפרזנטציה (גם מול קהל), בנימוק שזו אחת המיומנויות החשובות במאה הנוכחית. לאחר מכן הציגה כל קבוצה תוצר של תהליך חשיבה משותף. השתתפות תלמידיי בתהליך ייחודי ומהפכני זה השפיעה עלינו ככיתה - בייחוד כי זו הייתה שנת מהפכים: הרפורמה במשרד החינוך בנוגע לכיתות י', שינוי במסלול מופ"ת ושינוי מהפכני בדרך הוראת ההיסטוריה על פי שינוי עומק שמוביל משרד החינוך בתחום החינוך לחשיבה וברוח הגותו של פרופ' הרפז. חינוך לחשיבה, הבנה ועומק - יסודו עוד בימים

קדומים: הוא מוכר לנו כבר מימי יוון העתיקה ומתקופת בית שני. הכלכלה של פס הייצור – 18 בעקבות המהפכה התעשייתית (מאות ) יצרה דפוסי הוראה וארגון למידה שיתאימו 19 לפס הייצור, כולל מבנה ארגוני וחשיבה ארגונית. השיעור המוכר הוא העברת חומר. המורה הטוב הוא זה שמארגן את ההעברה היטב – בדרך בהירה, מהודקת, "גרוסה" ככל שניתן לצורך נוחות קליטה מרבית. כל זאת כדי לאפשר הכנה מקסימלית לתבנית בחינת הבגרות המוכרת, שבה תלמיד נדרש להראות ידע שהוא זוכר מתהליך הלמידה. מדובר בסוג זיכרון נקודתי הקשור בלמידת שינון בעיקר. המעבר מכלכלת פס הייצור לכלכלה פוסט מודרנית, הדורשת יצירתיות, גמישות מחשבתית, ביטוי ה"אני", יכולות ביקורת, עבודת צוות - וגם אי ודאות ואי נוחות כחלק משינויים, יוצר חתירה להיפרד מדפוס הוראה של העברה מאורגנת ומהודקת, שביטא דירוג דיכוטומי של רצוי ולא רצוי, לטובת דפוס הוראה של פיתוח חשיבה. חינוך לחשיבה הוא לב לבו של תהליך היפרדות ארוך מדפוס ההעברה. כל זאת לצד מערך חינוך ערכי למען חברה שלא מנצלת שינויים לרעה. היסוד בתכניתהחדשה בדרך הוראתההיסטוריה הוא חינוך לחירות – האדם זקוק לזקיפות פנימית

קורין בן עטיה מחנכת ומורה להיסטוריה ולאזרחות קריית החינוך ע"ש דוד בן-גוריון בעמק חפר

18