קשר עין ירחון ארגון המורים גליון 251 יולי 2015

תנאים פדגוגיים ומגמות בהוראה ובלמידה

קשר מאמר 32

הצעה לגישה חדשה בתחום הפדגוגיה בעידן המידע והתרבות הווירטואליים

ה תנאים הפדגוגיים בבתי הספר במאה הזאת דומים לאלה שהיו במאה הקודמת, ולדעת חוקרים, הם המכשול העיקרי להתפתחות הפדגוגית. בתי הספר בחינוך הפורמלי ברחבי העולם מתמודדים עם מספר נמוך של מורים מיומנים, מספר גדול של תלמידים בכיתה, חוסר גמישות ניהולית, תוכניות ושיטות לימוד מיושנות וחסר בחומרים חינוכיים עדכניים. הפער בין בתי הספר לקהילה, בין מורים למורים, בין מורים לתלמידים ובין תלמידים לתלמידים הולך ומתעצם, וכמוהו גם העדר העניין בהוראה ובלמידה. הטמעת טכנולוגיות אינטראקטיביות מבוססות רשת בכל שעת לימוד יכולה לשפר שיפור משמעותי את יכולת ההוראה והלמידה בכל הנושאים ובכל הגילים, בתוך תוכנית הלימוד ומחוץ לה, ולהביא לשיפור משמעותי בניהול בית הספר ובניהול הלמידה גם מחוץ לבית הספר. בעידןהמידעוהתרבותהווירטואליתאוריינותטכנולוגית יכולה לשדרג את הלמידה הרב-תחומית שתחצה את תוכניות הלימוד השונות ותעביר את האחריות ללמידה מהמורים ובית הספר אל התלמידים והוריהם. הכישלון של הטמעת מחשבים בבתי הספר בעשורים האחרונים נובע בעיקר מהעומס הנוסף שהוטל על המורים בצד התנאים והפדגוגיה המיושנת. טכנולוגיה אינטראקטיבית מדגישה ביתר שאת את המאבק הניטש בין הפדגוגיה המסורתית הליניארית, הסגורה, המודפסת והמיושנת, המשרתת את האנושות זה 005 שנים לפחות, ובין פדגוגיה חדשנית פתוחה יותר, המבוססת על ריבוי משימות טקסטואליות חזותיות ותלת ממדיות עם אנימציה וסאונד ברזולוציות צבעוניות גבוהות, המקרבות את הלומד אל המראות והתופעות כפי שהם בטבע באמת, לעומת תמונות וטקסט מופשטים, סטטיים ברזולוציות נמוכות עם פרשנויות ודילמות אין ספור. תיאוריות של המאה העשרים הציבו את המורה כגורם מרכזי היכול לעורר מוטיבציה של תלמידים ללמידה. התוצאה: תלמידים לא יכולים להתקדם בבית הספר

ללא מורה גם אם קיימת תשתית המתאימה ללימוד עצמי. שיטת החינוך עדיין נוטה להתרכז באיכות ההוראה, במקום באיכות הלמידה. הבעיה שמוכרת לכלל המורים היא שאפשר לאלץ תלמידים לבוא אל בית הספר או לפעילויות בית ספריות, אך אי אפשר לאלץ אותם ללמוד. רבים מהתלמידים אף אינם רוצים לחלוק עם חבריהם ועם המורים את מה שהם למדו מחוץ לבית הספר. מתן גמולים או - לחלופין - ביקורת לא מעוררים מוטיבציה ללמידה. התיאוריות המסורתיות נשענות על גירוי-תגובה כדי לצפות התנהגות, ותיאוריות חדשות יותר הציגו את הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, הנשענת על שיפור ההבנה באמצעות פתרון בעיות, מתוך העדפה של דרך הלמידה הזאת על פני זיכרון של מידע. מדענים העוסקים בתחום הקוגניציה רואים בלומד מעבד מידע אקטיבי. למידה משמעותית משמעה שהלומד יכול לבאר מידע ממשימה ולבנות ייצוג מנטלי מהחומר שהוא למד. המורה משתתף כסוכן בבניית הידע לצד מקורות המידע המגוונים, והלומד הוא שקובע מה בעצם נלמד. בעלי תפקידים חייבים לחשוב חשיבה חדשה על התהליך הפדגוגי, לקראת הגדרת פרופורציות חדשות שבין ההוראה ללמידה. חשוב לעודד למידה אמוציונלית-אפקטיבית כדי לעודד תלמידים תאבי דעת, ובמקום לעורר מוטיבציה ללמידה, אפשר לעורר למידה באמצעות סקרנות, עניין, התלהבות, הנאה וסיפוק. בימינו מתאים לבנות תיאוריות חדשות, תיאוריות של בניית ידע, הומניזם ורבגוניות, כדי להשפיע על הלמידה.. התיאוריה ההתנהגותית כשהיא לעצמה מתאימה יותר למגמה שליוותה את עידן טכנולוגיות הדפוס, כאשר קריאה, כתיבה ומתמטיקה היו מרכיבי החינוך העיקריים, ויצרו עולם סגור, ליניארי, חד, שבו השתוקקות ללמידה היא זו הדרושה כאוכל ושתייה כדי לשרוד. מאמר זה בא להציע למערכות החינוך הפורמליות לאמץ מגמה פוסט מודרנית בגישה קונסטרוקטיביסטית, מלווה בטכנולוגיות דיגיטליות.

מאיר אגמון מורה לעיצוב ומולטימדיה עורך כתב עת מקוון בית ספרי מקיף ח' ראשון-לציון

בעידן המידע והתרבות הווירטואליים אוריינות טכנולוגית יכולה לשדרג את הלמידה הרב- תחומית שתחצה את תוכניות הלימוד השונות ותעביר את האחריות ללמידה אל התלמידים והוריהם