גושפרתה - גיליון 905

- ראיון אישי איש אחד

להבין - זה לא ממקום של פשרנות, זה ממקום של אחריות. גם את ארץ ישראל, בסופו של דבר, אי אפשר לכפות. מה אתה רוצה, שהם ילכו מכאן )החילונים(? אמרתי לתלמיד, אם תיבחר להיות ראש עיריית ראשון לציון, תסגור את כל הבריכות שם? הם כאן, וחשוב שהם יהיו כאן." את התורה הגדולה הזאת שיונקת מרבותיו הגדולים ונושאת בקרבה אחריות גדולה יותר מד' אמותיה של הלכה, הוא שואף הרב נועם להנחיל לתלמידי הישיבה. "רוב העוסקים כיום בחינוך בקריית ארבע והרבה מנושאי התפקידים כאן הם בוגרים של הישיבה והם בתוך המערכת. לא תמצא אצלנו התבדלות. זה לא שמישהו מגיע לתפקיד והבריות מקטלגות

תלמיד או שניים לכל מחזור "וזה עוד יגדל, בעזרת ה'". הישיבה הצטרפה לישיבות רבות אחרות שכבר נמצאות ומורגשות היטב בניו-מדיה. כך החלו לעלות שיעורים של רבני הישיבה לערוץ היו-טיוב של הישיבה, הוקמה קהילת פייסבוק תוססת, והבוגרים מקבלים עדכונים וסרטונים קבועים למייל. "החלטנו להשקיע גם בזה במקביל לשאר הדברים, וזה בהחלט מביא תוצאות", אומר הרב נועם. "עיקר הקשר עם הבוגרים הוא בנושאים רוחניים, סביב חגים, או בנקודות ציון אחרות במעגל השנה. כך למשל השבוע, בעזרת ה', יתחיל שיעור עם הרב ולדמן ב'אורות התשובה', שיעור שמיועד בעיקר לבוגרים." היום כבר ניתן לומר בפה מלא שניתן לראות את ההשקעה הרבה ואת פירותיה, אף על פי שהיעדים שהציב הרב לעצמו ולישיבה עוד רחוקים. חינוך, כמו בחנוכה, חייב להיות בכיוון של 'מוסיף והולך' - אם זה לא מתקדם, זה כנראה ייפול. השנה, בעזרת ה', באמצע חודש אלול יחל המחזור הראשון של מדרשת השילוב מייסודה של הישיבה. בראש המדרשה תעמוד הרבנית יסכה ולדמן, אשת הרב נועם, ויעבירו בה שיעורים חלק מרבני הישיבה, וגם נשות הרבנים. 25 תלמידות, שמתוכן 32- "את השנה נפתח עם כ בנות שירות שעושות כאן שירות לאומי ורוצות לבנות קומה רוחנית במקביל לתרומה לקהילה, ועוד שבע בנות אחרות שהן סטודנטיות הרוצות לימודים תורניים תוך כדי לימודי התואר. כמובן שהדגש יהיה על תורה מאירה ומנהיגה, לפי הכוונתם של ראשי הישיבה", אומר הרב נועם. כשאני תוהה על פשר המושג 'תורה מנהיגה', מבאר לי הרב: "הרב ליאור אומר את זה הרבה. איך יודעים שמה שאתה עושה חשוב? אם יש התנגדות לזה מהגויים, סימן שזה בנפשם. הרי אף פעם לא שמעת שהגויים מתנגדים לאיזו ישיבה בבני ברק שיש בה אלף בחורים. אבל על קרוואן קטן שאנחנו שמים פה באיזו גבעה, כל העולם עומד על הרגליים. סימן שזה חשוב ושאנחנו עושים את מה שאנחנו עושים מתוך הבנה שהתורה היא זאת שקובעת, וגם אם כל העולם יגיד אחרת. התורה שאנחנו מלמדים כאן בישיבה היא כזו - לא מתפשרת בשום נושא, אבל יחד עם זה, החינוך הוא להוביל בכל מקום, לא מתוך בידול, אלא דווקא מתוך הבנה שאנחנו חלק. כך למשל האשימו אותנו בפשרנות בנושא הבריכה שהייתה עליה כאן מריבה גדולה. אבל צריך

החזון של הרב נועם גדול, אבל הצעדים הקרובים המתוכננים כבר נראים בעין. מלבד פתיחתמדרשת השילוב כבר השנה, מיד אחרי החגים תתקיים התרמה לשיפוץ בית המדרש הגדול, שכבר קיים מעל לארבעים שנה ונזקק לחידוש. "בית המדרש הנוכחי מתחיל להיות צפוף, ברוך ה', והגיע הזמן לחדש את בית המדרש העליון", אומר הרב, ואני רואה שוב את הניצוץ ניצת בעיניו. "אנחנו רוצים להגיע למצב שבו יהיה קומפלקס שלם בקומת בית המדרש, כולל ספרייה וכיתות לימוד. יש לנו כבר תוכנית אדריכלית, ואנחנו רוצים בית מדרש חדש ומזמין. הרצפה השחורה הישנה והצבע האדום ששולט בכל מקום שם אינם עולים בקנה אחד עם 'תורה מפוארה בכלי מפואר', והמטרה

"הדיבור על עצם החשיבות של ההתיישבות בארץ ישראל לא קיים בשום ישיבה אחרת בצורה כל-כך נוכחת וחיה"

תלמידים, 200-250 היא בית מדרש שיכול להכיל כפי שראוי לישיבה בסדר גודל כזה." הרב נועם מגלה לנו מעט מן המטרות של הישיבה בשנים הבאות לאחר שהמדרשה תתייצב, ולאחר תלמידים: להוסיף 150- שהישיבה תמנה יותר מ תוכנית לתושבי חו"ל כמו בישיבות אחרות, ולהקים מכינה קדם צבאית חדשה ברוח הישיבה. "חשוב מאוד שישמעו את הקול שלנו גם בעולם המכינות. זה קול שלא נמצא שם בכלל, וחבל. יש לנו מה לתרום גם בנושא הזה, ולנאמני ארץ ישראל צריך להיות גם המסלול הזה באופציות שפרושות בסוף השמינית." עם המבט הזה לעתיד אני נפרד מהרב נועם, והוא נפנה לכמה עניינים דחופים בנושא הישיבה. אחרי הכול, בשש השנים האחרונות הוא האבא והאמא של התלמידים, וההשקעה שלו ניכרת בכל פינה. אני יוצא מהמשרד שמרוהט בכזו פשטות שניתן היה לטעות בו שהוא משמש שרת או מנקה, ולא ראש ישיבה של אחת מהישיבות הוותיקות בארץ. ואולי זה כל מה שחסר לנו בדור הזה דור שבניו הצעירים מעלים בכל חמש דקות סלפי או סטטוס או שניהם גם יחד - קצת ענווה, קצת פשטות וקצת אמונה בדרך ובצדקתה.

אותו 'הוא מאלה'."

איך נכנסים לנעליים כל-כך גדולות? Ï "כל המטרה שלי היא לקשר בין התורה הגדולה של הרבנים לבין התלמידים, כך שאני בעצם לא בתוך הנעליים ולא מחליף את מקומם של גדולי הדור שנמצאים כאן. גם העובדה שלא נכנסתי לזה מתוך נגיעה אישית, אלא בעיקר מפני שאנשים שאכפת להם מהישיבה רצו אותי בתפקיד הזה, תורמת לעניין. כל המטרה היא באמת להיות גשר בין הדורות ולגדל תלמידים מצוינים בתורה, ביראה ובדרך ארץ." במהלך השנים האחרונות, ניתן לראות בכל מקום בקריית ארבע, עדויות לפריחתה המחודשת של הישיבה. אם זה הנוכחות המוגברת בתפקידי מפתח ביישוב, העובדה שהישיבה נמצאת בחוד החנית מבחינת ההתיישבות באזור, וגם מניין התלמידים במערת המכפלה בלילות שבת שסוחף אחריו רבים מתושבי הקריה ואורחים נוספים. "הייתה תקופה שביטלתי את המנהג הזה כי היינו נספחים למניינים אחרים, אבל מאז שיש לנו את המניין הפרטי באולם הבריתות, חזרנו להתפלל שם, ויש הצלחה גדולה."

|

12

פרתה גוש מבית