גושפרתה - גיליון 905

לוחמת חופש

| יאיר לביא |

הכירו את שרה זלטה, סטודנטית לאומנות שנלחמת לבדה למען חופש הביטוי של אמונותיה ודעותיה במכללת שנקר, מקום שבו 'ציונות' נחשבת כמעט למילה גסה. תזכרו את השם – נראה שעוד נשמע עליה הרבה.

להשמיע גם את הקול שלהם. "למחרת גיליתי להפתעתי שכמה סטודנטיות יהודיות הדפיסו את שמות המחבלים ותלו אותם צמוד לעבודה שלי", מספרת שרה. בימים שלאחר התקרית, עלתה הצבת השלטים לדיון בכיתה בצורה פתוחה וללא התלהמות, אך שרה מצאה את עצמה מגינה על עמדתה לבדה בעוד הסטודנטים האחרים היו נגדה או שתקו. "אני יודעת שיש כאלו שמפחדים להשמיע את הדעות שלהם, אומרים לי את זה", היא מספרת, "הם יודעים שאם הם יגידו את הדעות שלהם, המרצים ייכנסו בהם. אין את החופש האמיתי לדבר. המילה 'ציונות' היא מילה גסה המסמלת כוח כובש. אני התרגלתי כבר לשיח הזה, זה שיח מאוד אנטי ציוני ואנטי יהודי." לדברי שרה, האומנות כיום מסמלת ליברליות וחופש ביטוי, וכמעט בכל המקרים השמאל הוא זה שלוקח אחריות ובעלות על האומנות. דוגמה לכך ניתן היה לראות לפני כשנתיים כאשר סטודנטית מבצלאל ציירה את ביבי ולידו חבל תלייה, ובשל כך היא נעצרה על הסתה וגרמה לסערה תקשורתית. שרה החלה את לימודיה מספר חודשים לפני המקרה הזה, והיא זוכרת את סגל המרצים סוגר את שנקר במחאה, ודורש מהסטודנטים לצאת לרחוב ולהפגין על סתימת

ליהודים כדי שיהיה להם רקע על היהדות ועל הציונות. אנחנו מכירים להם שירים ישראליים, ומלמדים אותם על החגים ועל הארץ. הרעיון הוא לחבר אותם לכך שהם יהודים מכיוון שהם לא חיים את זה ביום יום. היהדות זו מין זהות צדדית כזו מבחינתם, ולהורים שלהם חשוב שמשהו מהזהות היהודית יישאר." הקייטנה הזו פוגשת את שרה לאחר שנה אינטנסיבית ביותר בשנקר, המזוהה עם השמאל, לאורך השנה יצירותיה של שרה הובילו יותר מפעם אחת לפיצוץ בינה לבין צוות המרצים ולניסיונות חרם וסילוק מצד קבוצת תלמידים. בשנקר החלו להבין "עם מי יש להם עסק" לאחר שבתגובה לכך שבמכללת בצלאל בירושלים תלו שלטים עם שמות ההרוגים מרצועת עזה בהפגנות על הגדר, תלתה שרה שלטים דומים בשנקר עם שמות החיילים שנהרגו במבצע צוק איתן. "שמתי את זה בכניסה למכללה והייתי על המשמר כל הזמן כדי לראות שאף אחד לא ייגע בזה", מספרת שרה כשברק בעיניה. אך התגובות לא היו חד-משמעיות כפי שהיא ציפתה. מלבד אנשים שכעסו על תליית השלטים, רובם ערבים הלומדים במכללה שאמרו לה שמדובר באנשים שלהם שנהרגים בעזה, היו גם כאלו שבאו אליה בשקט ואמרו לה שסוף סוף מישהו מעז

כשפלשה גרמניה הנאצית לפולין והחלה שרשרת האירועים שהובילה לשואת העם היהודי, בצד השני של האוקיינוס, אי שם במקסיקו, נתן מרדכי חזן לביתו בת התשע, רחל, מתנה - תליון כסף מהודר ואומנותי ובמרכזו כתובה המילה 'ציון' בעברית. הילדה רחל בגרה, ובינתיים הוקמה מדינת ישראל והמילה 'ציון' כבר לא הייתה חלום שנראה בלתי ממשי אלא מקום מציאותי. בנה של רחל, משה, עלה ארצה וקבע את מקום מושבו באפרת יחד עם אשתו, קלאודיה. ביתם שרה קיבלה את השרשרת העתיקה, והיא עונדת אותה בגאווה. נראה שהאנרגיות של אבות אבותיה של שרה זלטה נצרבו באותו התליון - היא נושמת וחיה אומנות וציונות מבלי להתפשר על האמת ועל האמונה שלה, והיא מפגישה את מעוזי השמאל עם אומנות פוליטית ימנית. את שרה זלטה אני פוגש בבית הוריה באפרת, רגע לפני שהיא מנצלת את החופשה מהלימודים ועולה על מטוס לארצות הברית לפרויקט ציוני נוסף. "זו פעם שלישית שאני טסה", מספרת שרה, "הקייטנה הזו היא במסגרת ארגון ישראלי שמגיע לקהילות יהודיות בארצות הברית, דווקא קהילות קטנות שלא מחוברות כל- כך ליהדות. הרעיון הוא להפגיש בין ישראלים

<<

|

16

פרתה גוש מבית