גושפרתה - גיליון 905

- ראיון אישי איש אחד

| יעקב אילוז |

הרב נעם ולדמן כדי לחולל מהפכה אמיתית לא צריך מהפכן, צריך בסך הכול אדם אחד שאכפת לו. כמובן, חשוב שהוא ידע מה הוא עושה, אך חשובה הרבה יותר הסיבה שבגינה הוא עושה זאת. כתבנו נפגש עם הרב נעם ולדמן לשיחה בגובה העיניים על התפתחותה של ישיבת ניר.

בשנים האחרונות מתחוללת מהפכה של ממש בישיבת 'ניר' שבקריית ארבע. הישיבה קמה בהתחלה רק כ'תירוץ' להקמת יישוב חדש בעיר האבות, אך עם הזמן היא הפכה לאבן שואבת לכל מי שאהבת ארץ ישראל בוערת בעצמותיו. הרוח הגדולה של הישיבה הוציאה מתוכה את גרעין אלון מורה בראשות הרב מנחם פליקס ובני קצובר, וכמו גם את מקימי היישובים מעון, סוסיא, בית חג"י ורבים אחרים שיצאו מן הישיבה לקיים בפועל את אהבת הארץ שנחלו בה. היישוב בית חג"י נקרא

גם אם הייתי מנסה לדמיין את עצמי יושב כך מול הרב ולדמן או מו"ר הרב ליאור, לא הייתי מצליח. הרב נועם מכנה את עיקר תפקידו בישיבה "להיות גשר בין גדולי התורה שמנהיגים את הישיבה לתלמידים." ההנגשה הזו של תורה גדולה בכלים קטנים, יש בה חידוש עצום. "תראה, אם הייתה ישיבה חרדית שהיו לה ראשי ישיבה כל-כך גדולים, הישיבה הייתה מונה למעלה מאלף תלמידים, בוודאות. המצב לא כך בציבור שלנו, וצריך לדעת לעשות את ההתאמות", הוא עונה במילים פשוטות על שאלה שמנקרת במוחי זמן רב. אחת ההחלטות Ï הראשונות של הרב

על שמם של ארבעה מתלמידי הישיבה שנרצחו ב'בית הדסה' שבחברון בשנותיה הראשונות של הישיבה. לפני עשור נקלעה הישיבה למשבר חמור לאחר שכמה מחזורים היו קטנים בצורה שבה לא ניתן להמשיך ולקיים את הישיבה. המחזורים דעכו עד לכדי שלושה תלמידים במחזור הקטן ביותר. בשלב הזה מעטים היו שהאמינו שאפשר לשוב ולשקם את הישיבה כך שתשוב לשנותיה

לראשונה, לאחר עשור וחצי, בשנת הלימודים הנוכחית מספר תלמידי הישיבה יהיה למעלה ממאה.

הייתה ההחלטה להוריד את בית המדרש מהקומה העליונה אל קומת הספרייה. מה הסיבה לכך?

"הסיבה האמיתית היא שאני ידעתי שהדרך היחידה לעלות בחזרה לבית המדרש העליון עוברת

ולכן הוריד את ההצעה מסדר היום, פעמיים. כשניגש אליו הרב דודי פוטש עם הצעתם של ותיקי היישוב בפעם השלישית הוא פכר את ידיו ואמר: "זה אתם תעשו." כך יצא לדרך גלגולה הנוכחי של הישיבה ,35 שמוביל ביד רמה הרב נועם. הרב נועם בן נשוי ליסכה ולהם שבעה ילדים, גדל והתחנך במוסדות החינוך של קריית ארבע וספג את רוח הישיבה לתוך דמו בהיותו בנו של ראש הישיבה. הוא נקרא אל הדגל מלימודיו בכולל בית חג"י והוביל כמה מהלכים מיד עם כניסתו לישיבה. אלה היו מהלכים שהיום ניתן לראות בבירור את פירותיהם. לראשונה, לאחר עשור וחצי, בשנת הלימודים הנוכחית מספר תלמידי הישיבה יהיה למעלה ממאה. את הרב נועם אני פוגש בלשכתו שבקומת בית המדרש, כשאני לובש מכנסיים קצרים וחולצת טי שירט. הפרטים האלו חשובים משום שזהו חלק בלתי נפרד מהמהפכה שהנהיג הרב נועם.

בבית המדרש התחתון. כשמגיעים תלמידים מקומות, ובישיבה 300 לבית מדרש שמכיל מעל יש בקושי שמונים תלמידים, בית המדרש ריק וזה משדר אווירה של רפיון. ירדנו לבית מדרש קטן יותר, וכל מי שנכנס מרגיש את ההבדל. נניח שהיה נכנס שבו"ש )תלמיד י"ב שבא לבדוק את הישיבה(, כמה זמן היה עובר עד שמישהו ניגש אליו? הוא היה מרגיש אבוד. היום, ברוך ה', לא עוברות כמה שניות וכבר כמה תלמידים רואים אותו." כשאני שואל את הרב על המשבר שהיה לפני כמה שנים, הוא מגלה שלדעתו שורש הבעיה החל עוד קודם לכן. "לדעתי, אם אני מנתח נכון, הייתה נפילה אחת חדה שממנה לא הצליחו להשתקם. זה היה לדעתי ברצח ד"ר גולדשטיין. המחזור שהגיע או 14 באותה שנה היה קטן משמעותית, היו בו תלמידים. עד אז היו מחזורים של שלושים 15

היפות. רבני הישיבה, מו"ר הרב אליעזר ולדמן והרב דב ליאור, עמדו בפני צומת דרכים. האם להמשיך ולהיאבק בכלים שלהם, לסגור את הישיבה, או למצוא כוח רענן וצעיר שינסה להביא את הישיבה למקום אחר. ותיקי היישוב, רובם מבוגרי הישיבה, ראו בעיניים כלות איך המבנה המפואר שהיה בימיו הטובים מגדלור של תורה ואמונה מתרוקן אט אט מן התלמידים. הם החליטו לפנות אל ראשי הישיבה בהצעה הבאה: את כס ראשות הישיבה יקבל בנו של מו"ר הרב אליעזר ולדמן, הרב נועם ולדמן, שלמד עד אז בישיבת מרכז וב'כולל' הדיינות שבבית חג"י. )לשם הנוחות, לאורך הכתבה ייקרא הרב אליעזר הרב ולדמן, ואילו בנו ייקרא הרב נועם.( מצד אחד הרב ולדמן חשב שנכון יהיה שהרב נועם יעמוד תחתיו וינסה להקים את הישיבה על רגליה, אך מצד שני חשב שהדבר מהווה ניגוד עניינים

<<

|

8

פרתה גוש מבית