סיפור חיים - סיפורו של צבי כאהן
לנו שהיה
משפחה רחוקה , ולכן אבא החליט שנעבור לשם. כל את אסף אבא
הייתה לנו
דברי הערך
בבלגיה
. בורג ס שטרא
דרך לצרפת
קשורה בשרשראות ויצאנו לדרך
ושם
מגרמניה
במזוודה
ברכבת לצרפת נעלמה המזוודה מתא שמירת החפצים. הדבר שהכי העציב אותי היה שאסף הבולים שלי,
אוצר ששמרתי עליו כל המלחמה בפנקס בכיס, נעלם גם הוא יחד עם המזוודה!
מה שלמדתי על עצמי אז הוא שאינני נקשר לדברים ולא בוכה על חלב שנשפך.
באנטוורפן עד
ינואר, שנת 1947 , הגענ ו ברכבת י, ש אב של דודים ה בני ת משפח ל לבלגיה
קיבלו אותנו
. סתדר נש
, תחום
ואבנים יקרות ערך
עבודה ודירה . למזלנו היה באנטוורפן מסחר נרחב ב
תחיל מ אבא
תכשיטים
לחפש
שאבי התמחה בו.
יםנ היהלומ , שרובם היו יהודים, לה כיר אנשים ולה כנס לעניינים. דירה שכרנו
למועדון
אבא הצליח להכנס
נכנסתי .'ה לכתה
בו למדו לימודי דת ומקצועות ליבה.
יהודית , , ספר ה לבית ונ שלח נ אחי אני ו
אני
בסביבה
. ב'חדר'
ו פלמית צרפתית ולא למדתי בבי"ס בעבר רק
ידעתי
הקושי היה כפול מאחר לאש
. הסתדר
למדתי ל
אבל
, חביב, של וילד גדול עקשן
נחשב חכם ילד
המלחמה הוא ,
ספר ה לבית הלך לא משה אחי
אמא.
בזמן
במיוחד אני זוכר את פחדנותו. פעם, כשהתלווה אלי לסרט אימה וביקש ללכת הביתה כי נבהל מהסרט, אני
סרבתי , הלכנו מכות באולם וזו היתה הפעם האחרונה שאחי הלך איתי לסרט...
צודקים . למשל אני זוכר מקרה, שנשבר חלון זכוכית שהפריד בין
מעשים שנראו לי לא
ל רגיש יתי הי תמיד
למנוע
. המורים
הילדים בהפסקה ושברו זכוכית ה חלון את
שני בתי ספר צמודים אחד יום.
החליטו
השתוללו
במעגלים . סרבתי לציית לעונש, עמדתי ליד הפח
את השתוללות הילדים בהפסקה וחייבו את
כולם ללכת
שלי. כדי להשתחרר
תפס ו הילדים
עלי צעק המורים
מקלף תפוז לאט. אחד
בחולצה
שאצטרף לשאר
י ואני בלי לחשוב בעטתי בו בחוזקה . נעלו אותי
ביד תפס מורה ה, החולצה
מאחיזתו את קרעתי
כפתורי
אוחז בקסת דיו ומאיים על המורים
ובתום ההפסקה, מחשש שהמורים יכו אותי, עמדתי על חלון ה דןא
בכתה
. המורים
על האומץ שלי מול
בזריקה או קפיצה למטה. למחרת סולקתי מבית הספר. הפכתי לגיבור ה
רחוב
. כעסו
, מן הסתם
, ההורים
לישראל.
לעלות לישראל , גם אבא החליט
ו ' ציונים
היהודים בבלגיה 'היו
הש ינו בבלגיה שנה. כ
שנעלה
תכננו
13
Made with FlippingBook flipbook maker