סיפור חיים - סיפורו של צבי כאהן

אבא עבד כל היום מבוקר עד ערב בעבודות שחורות כדי להביא לחם הביתה. אם זה לעשות שליחויות על

אופניים בעלי שלושה גלגלים כבדים מאד, אחרי השליחויות עסק במכירת תלושי מזון מזוייפים, לאנשים

בעלי ממון. לא ניתן היה לקנות מזון ללא הכרטיסים שהנפיקה הממשלה.

כילדים, גדלנו אחי ואני לתוך מצב שאנחנו חייבים לדאוג לעצמנו.

, הגיש לנו

הצום שיצא כ , בערב

השנה , אני בן שבע ואחי בן ארבע, ם. היו כל צמנו

יוםב

אבא

כיפור באותה

שהצליח להשיג. נותרנו רעבים ומררנו בבכי.

יבה שני את

סקוויטים

קריאה וכתיבה אך לצערי, אחרי שנה וחצי, ומבלי שהספקתי

התחלתי ללמוד ב '. א כתה

, שבע בן

למדתי

לסיים את כתה ב', הסתיים פרק הלימודים שלי .

חסכתי. נהגנו לדלג בתחנה

נסיעה ל מאבא

נוסעים ב חשמלית . אך את הכסף ש

ספר ה לבית

קיבלתי

היינו

. ממתקים

מקרון לקרון כדי להתחמק מהשומר שבדק כרטיסים כסףבו ,

קנינו

היה

עשירים , חלקם לא היה דתי מאד ואף התבולל. כנסת בית

היו בודפשט

רוב יהודי

מפואר מאד,

שליווה את שירת המתפללים.

בכרכרות מפוארות . בבית הכנסת ניצב

הו מתפללים הגיעו

אורגן

אליו

צבי מציין שלא זכה להכנס לתוכו מאחר שלילדים לא הותר להכנס וגם בגדיו לא הלמו את המקום, כמו כן

בית הכנסת נחשב בעיני משפחתו רפורמי מדי.

14 ולידה

האופרה ברחוב ה ש יוו

ליד הייתה

שלו הדירה

, אופרה

זמר אצל חדר מצאנו

אחרי "

תקופה מסוימת

. המסך

של האחורי

ולראות

מעבר לקלונוע . נהגנו להתגנב מה

מהצד

האחורית סרטים

דלת

צפיתי בסרט הזה מספר

נזרקה . למים

שהוכנסה ל

אני אפילו זוכר סרט קובני מפחיד בחורה על

חבית

פעמים...

יהודייה שעסקה בעבר בזנות, בעזרתה שתי עם חדר קיבלנו

אופרה ה זמר של בת הזוג

מיטות

הייתה

המשותף . כדי להכנס לחדר שלנו היה עלינו לעבור במטבח. חרי א

ו איפשרו לנו

תקופה

במטבח

לבשל

וזונות . אמא בישלה לנו במטבח ונתנה מעט אוכל גם

נמצאים של בדירה

הבנו

פושעים

מסוימת שאנחנו

הפושעים, שעסקו בפשעי גנ י בה קטנים.

ואנחנו כילדים נהנינו

, הבית לאורחי

בחברת

לאכול

. אמי סרבה כמובן לקבל את המתנה מאחר

מתנה כ פרווה

יום אחד לאמא שלי

הביא הפושעים

מעיל

אחד

שידעה שהיא גנובה.

את אוסף הבולים הענק שלי התחלתי אז. זמר האופרה גם אסף בולים, ו התחלתי גם אני לאסוף. ביקשתי

מבעלי החנויות בסביבה את מעטפות המכתבים שקיבלו, והורדתי מהן את

הבולים.

, קטניות את

אצל בעל

בגיל תשע בערך, מצאתי גם עבודה קטנה

לממכר

בסביבה

אחה"צ חנות תי סיטונא

הקטניות חילק השכן לחנויות בעזרת גוי בעל עגלה. כשעניתי בחיוב ל סוחר שאני יודע קרוא וכתוב - הוא

.

צרף אותי לחלוקת השקים עם ה , גוי שהיה לפאבית אאנ כנראה

סיים מוקדם

לחלוקה ואף חישבתי כמויות, העבודה התייעלה,

שמות

את רושם

השליח

הרחובות

הייתי

גאווה גדולה.

וקטניות . .

מהרגיל את עבודתו ושכרי ה אגוזים שק יה

הרגשתי

6

Made with FlippingBook flipbook maker