חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

בין מלחמות - מטוסים אמפיביים

מעל ספינות ישראליות מעל הים, על ידי רכישת מטוסים אמפי ו ביים מתאימים. שלושה מטוסים מסוג זה נרכשו על ידי ישראל מארה"ב. משרד ההגנה האמריקני דאג לסלק כל מערכת חימוש שהיתה יכולה לסייע להטלת פצצות או טורפדו מן המטוס, ואף הורה להוציא מן המטוס את המקלעים בצידי הגוף ובחרטום, והכל מחשש לתגובת מדינות ערב. היות ומנועיהם היו זהים לאלה של המפציצים שהופעלו בטייסת בטייסת זו. 3403- ו 3402 , , הופעלו שניים מבין המטוסים 103 69 לאחר מכן הועברו המטוסים השחורים-כחולים לטייסת .103 "הפטישים" מחצור, ולאחר מכן הוחזרו לטייסת התובלה השימוש המבצעי בהם לא היה רב. לצורך אימון בנחיתה על פני המים יצאו הטייסים מחצור או רמת דוד והתאמנו בנחיתה על פני ים כנרת, שמימיו היו מתוקים ולא גרמו לשיתוך המבנה. עם כך המטוסים נותרו תקופה ארוכה ללא שימוש. שני המטוסים הוחזרו באמצע שנות החמישים למשרד הבטחון, אשר מכר אותם לבעלים פרטיים מארה"ב ואיטליה, לשימוש כמטוסי תיור. המטוסים הועברו לבדק מטוסים שם הותאמו למשימותיהם החדשות.

מטוס קטלינה ממריא מן הכנרת (ציור- דני שלום)

מאלרד, אולם מעט מאד ידוע על השתתפותו במשימות G -73 תובלה או משימות מבצעיות אחרות. לפחות בטיסה אחת הוא העביר אספקה למשיישבי סדום במהלך המלחמה. קטלינה PB- 5 A קונואייר סיפורו של המטוס השלישי, והגדול מבין השלושה, הקונואייר קטלינה היה יוצא הדופן מכולם. PB- 5 A המטוס גדל-המימדים ובעל התצורה המיוחדת גם בין מטוסים אמפיביים, פותח במיוחד לסיורים ארוכי-טווח מעל האוקינוס השקט והאטלנטי, ושימש בצי ארה"ב, בצי הבריטי ועוד. היה זה אחד המטוסים הבולטים ביותר לסיור ימי שהופעלו במלחמת העולם השניה, והוא הצטיין במיוחד בזמן השהייה הארוך שלו שעות טיסה. 18- שהגיע לא אחת ליותר מ הקטלינה היה המטוס היחיד שארה"ב ניאותה למכור לישראל אחרי מלחמת העצמאות, למרות שהאמברגו על המדינה הצעירה כבר הוסר. על פי בקשה של אלוף שלמה שמיר, מפקד חיל הים, שחשש מפני חדירה ימית לחופי ישראל מן הים, ניאות מפקד חיל האויר אלוף אהרון רמז, לסייע בפתרון בעיה זו ובעיית השיטור

153