חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

שלוש השנים הקריטיות

ההגנה שלהן, כולל תותחי נ"מ. הפעולה אמורה להיעשות על ידי מטוסי סקייהוק וסער. מטוסי מירז' תוכננו לפטרל מעל ולהגן על המטוסים התוקפים - מטס שני: תקיפת מכ"מים להתרעה ומערכות קשר. - מטס שלישי: תקיפה של בסיסי אויר קרובים אשר מטוסיהם היו עלולים להפריע או למנוע את הפעולה ההתקפית. הפעולה על ידי מטוסי פנטום וסקייהוק. - מטס רביעי: ההתקפה העיקרית על סוללות הטילים. עשרות מטוסי תקיפה מסוג פנטום נועדו לתקוף את סוללות הטילים עצמן, ולהשמידן בהפצצות חתף מרוכזות. גם לפי תוכניות אלה, לא היתה צפויה השמדה מוחלטת של המ י ערך, בעקבות ההערכה כי המצרים יתגברו את הסוללות או יציבו בהן מחדש לפחות חלק מן הטילים ותותחי הנ"מ במקום אלה שהושמדו. הזמן הקריטי שבין ההשמדה לבין ההקמה מחדש, נועד לאפשר פעולה בלתי מופרעת של מטוסי החיל נגד כוחות קרקע וסיוע לכוחות היבשה של צה"ל. לתוכניות אלה, "תגר" נגד מצרים ו"דוגמן" נגד סוריה, היו נתוני פתיחה קריטיים, שבלעדיהם הפעולות לא היו אמורות להתבצע: - מודיעין מעודכן על מיקום סוללות הטילים. הדבר חייב צילום מערך הטילים קרוב ככל האפשר ליציאת המטוסים לתקיפה. מידע זה היה קריטי במיוחד לגבי הסוללות הניידות - מזג אויר נאה. הפעולה היתה תלויה מאד במזג האויר- מזג אויר מעונן או גשום היה מונע את הפעולה. - יחידות תומכות. לפי התוכנית היו סוללות תותחים של צה"ל אמורות להפגיז את הסוללות ולפזר מוץ ונורים, כפעולה מקדימה לפעולת מטוסי חיל האויר. - יחידות ל"א להטעייה. מל"טים מסוג "צ'אקר" תוכננו לנסוק לאויר שתי דקות לפני התקיפה, לטוס לעבר סוללות הטילים כדי למשוך אליהם את הטילים. הדבר היה מפחית את כמות הטילים המסכנים ומאפשר פעולה חופשית יותר של מטוסי התקיפה. עשרות סוללות נגד מטוסים עד ערב מלחמת יום הכיפורים, רק מצרים היתה מצוידת בסו י , נחשפו פעילויות שונות 1973 ללות טילים. אולם לקראת ראשית שהעידו כי גם הסורים הולכים ומקימים מערך הגנת נ"מ מבוסס על טילים, בהם טילים ניידים רבים. חיל האויר והמודיעין עקבו אחר בניית הסוללות ולקראת המ י סוללות טילים הפועלות בארבעה 145 לחמה כבר היה ידוע על ריכוזים: גזרת פורט סעיד, קנטרה, איסמעילה והסואץ ממערב סוללות טילים המגנות בקשת על אגן דמשק 25 לתעלה, ועל ומכסות כמחצית משמי רמת הגולן. הסוללות שהופעלו על ידי צבאות מצרים, סוריה ועיראק כללו מערכות משלושה סוגים: , שנועדו לפעולה מגובה בינוני ועד גובה רב, SA -2 - מערכות בבסיסים נייחים. ניידות שהופעלו מבסיסים נייחים אולם ניתן SA -3 - מערכות

המבצעים של החיל. הלחימה נגד טק"א, נכנסה למרכז תשומת הלב המבצעית והיתה מן הנושאים הקריטיים ביותר שהעסיקו את אנשי המודיעין והמבצעים של החיל. לקראתה נערכו והתאמ י נו משך חודשים ארוכים. המטרה היתה להשמיד את סוללות טילי קרקע-אויר, אשר הוצבו מעברה המערבי של תעלת סואץ, כדי לאפשר למטוסי חיל האויר חופש פעולה באויר. מלכתחילה היתה מקובלת בצה"ל הדעה כי הטילים הם "בעיה של חיל האויר". היות ומטוסי חיל האויר היו המאוימים העיק י ריים, נדרשו אנשי החיל לתת תשובות לבעיות מסוג זה. התשובה היתה, לדעת אנשי המבצעים בחיל, טמונה במטוסים ומערכות נשק חדשות, ובפיתוח שיטות תקיפה מיוחדות. בעוד מערכות

שהצטיין בניידות ובדיוק מערכות SA -3 איום חדש: טילי ההנחיה. מוצב במחפורות ממערב לתעלה SA -2 ממול: טילי קרקע-אויר

הטילים המשיכו להתפתח בצורה משמעותית, ביצועי המטוסים והאמצעים שלהם לדיכוי סוללות אלה, לא השתנו במידה רבה

.1970 מאז אוגוסט "תגר" ו"דוגמן"

אנשי ענף מבצעים בחיל, פיתחו תוכניות אב התקפיות, "תגר", 1973 נגד המערכים במצרים, ו"דוגמן" נגד המערך שהוקם בשנת בסוריה, ואלה עודכנו מפעם לפעם. תוכניות מבצעיות אלה, ששילבו מספר רב של מרכיבים, אויריים וקרקעיים, נועדו להש י מיד את המערך כולו בסדרה של מבצעי תקיפה רציפים. רק לאחר מכן נועד חיל האויר לסייע לכוחות הקרקע ולצאת למשימות אחרות. לתוכניות אלה היו מספר שלבים: - מטס ראשון: השמדה או פגיעה קשה בהגנה על סוללות הטי י לים ומערכי השליטה והבקרה, על ידי תקיפת המכ"ם וסוללות

467