חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

שנות עליונות אוירית 70 חיל האויר בקרב-

סרן חגי כץ

סרן דובי יפה

סרן עמוס ידלין

סא"ל זאב רז

סרן אילן רמון

רס"ן ישראל שפיר

אל"מ יפתח ספקטור

סא"ל אמיר נחומי

התוקפים

התקיפה העמוסים לעייפה, לרחבה שלפני המסלול, כדי לאפס שלהם בנקודה המתאימה. הם יצאו מוקדם INS את מערכות ה- מהזמן המתוכנן להמראה, ויכלו לבדוק היטב את מטוסיהם ואת המערכות. צוותי הקרקע ליוו את המטוסים ובדקו פעם אחר פעם את המערכות. כאן נערך "תדלוק חם" של המטוסים ומיכליהם מולאו עד תום. במספר מטוסים, בהם מטוסו של סא"ל אמיר נחומי, מוביל הרביעיה השניה, נתגלו תקלות. נחומי החליף של דובי יפה, היתה תקלה בהעברת הדלק. F- 16 A מטוס. גם ב- הוא בדק את המצב והחליט כי המטוס מלא ומתודלק כראוי. "הכל בסדר" הוא סימן לאנשי התדלוק. המריא המטוס הראשון מבסיס חיל האויר עציון. 16:01 בשעה שמונה מטוסים יצאו לדרך. התצורה שלהם היתה פשוטה: כל גלון מתחת לגחון, 300 נשא מיכל דלק F- 16 A אחד ממטוסי ה- גלון מתחת לכנפיים, 370 , שני מיכלי דלק Mk .84 שתי פצצות ושני טילי סיידווינדר בקצות הכנפיים. מתכנני התקיפה החליטו להעדיף "פצצות ברזל" על פני פצצות מונחות, כדי לצמצם את זמן החשיפה של המטוסים. "שיטת התקיפה שביצענו והמרעו ל מים שהשתמשנו בהם, אפשרו לנו להיות מאד מדויקים" אמר

דו-מושבי, ומאחוריו ישב הטייס רס"ן F- 15 B מלניק היה מדגם יאיר רחמילביץ (רחמו). בזוג השני, מבנה "פחמן" היו סמ"ט א' , ועמו אל"מ אביאם סלע F- 15 B רס"ן מיקי לב, גם הוא במטוס ראש מחלקת אמצעי לחימה בחיל האויר, שגם תכנן את המבצע. היה זה מטוס החפ"ק. סלע היה אמור לתאם את הפעולות במידת הצורך ולקיים את הקשר עם מערך ההתרעה והמפקדה בישראל. מספר שתיים היה רס"ן אבנר נווה, שהיה ערב המבצע סמ"ט א' והתחלף עם לב. בזוג השלישי, מבנה "פטיפון", היו אל"מ איתן בן אליהו, ראש מחלקת חימוש באמל"ח ועמו סרן יורם פלד כמספר שתיים. המטוסים היו חמושים בארבעה טילי "ספראו" ("שלהבת"), ארבעה "סיידווינדר" ("גרבון"), מערכות סימוי ול"א ("סרפד"), ולצידי גופם מיכלי תצורה. מטוסו של לב, היה מצויד במערכת קשר לטווח ארוך כדי לנהל את הקשר עם ה"בור" של חיל האויר. מטוסי התקיפה יוצאים לדרך בעוד מערכות התמיכה, כולל מטוסי בקרה אוירית, מסוקים לפי ל נוי, ומערכות האזנה מוטסות רבות נכנסות לכוננות, יצאו מטוסי

700