חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

מערכת אחודה להגנת שמי ישראל

שו תותחים מהירי-ירי מסוג וולקן. במלחמת שלום הגליל נעו כוחות הנ"מ עם אוגדות צה"ל. אחד מנגמ"שי הוולקן הפיל מטוס בדרום לבנון. סוללת טילי הוק משופר שהוצבה בלבנון 21 מיג סורי וטיל רד-איי, שנורה על ידי גדוד מילואים, 25 הפילה מיג הפיל מטוס סורי אחר. צה"ל הכניס לשרות לאחר מכן את טילי

מערכת חץ מבצעית עם גבור האיומים של עיראק, ולאחר מכן אירן, לשגר טילים בליסטיים לעבר ישראל, הוגבר מאמץ הפיתוח של טילי החץ , לאחר מספר שנות פיתוח, נמסרה 2000 במרס 14- נגד טילים. ב בטקס חגיגי שנערך בבסיס פלמחים, מערכת הראשונה של טילי לגדוד "חרב מגן" של חיל-האויר. לאחר כשבעה חודשים 2 חץ הוכרזה המערכת מבצעית והופעלה כחלק ממערך ההגנה על שמי ישראל מפני טילים בליסטיים. עם הצבתה והכרזתה כמבצעית, היא היתה מערכת הטילים נגד טילים המבצעית הראשונה בעולם. בתקופת המתיחות והמלחמה בעיראק היו לחיל האויר שתי מע י רכות מבצעיות- האחת הוצבה בפלמחים והשניה בשדה התעופה עין שמר בשרון. שתי המערכות הופעלו על ידי מרכז שליטה אחוד, אשר היה יכול לשגר את הטילים מן המשגר המתאים ביותר לאיום. איום רקטות הטרור גובר המלחמה הנמשכת בארגוני הטרור, הפעלת חיל האויר נגד מש י גרי רקטות הטרדה בודדות, וההסוס להכנס לעימות לאחר שיגור הרקטות, עודד מחשבה חדשה בממשלה ובפיקוד צה"ל. הוחלט להרחיב את ההגנה וללהמיר את הפעולות ההתקפיות במתן הגנה טובה יותר לאוכלוסיה. בשלב ראשון נבנו מקלטים וממ"דים, ולאחר מכן הוחל בפיתוח

הסטינגר המשוכללים יותר. טילי הפטריוט מאכזבים

, הכניס חיל האויר למערך את טילי הפטריוט. 1991 החל משנת עם פרוץ מלחמת "סופת מדבר" בעיראק, הוצבו בישראל חמש סוללות פטריוט (ישראליות, גרמניות והולנדיות), וכן טילי הוק משופרים שיכלו ליירט מטוסים בגובה רב. למרות ההבטחות של האמריקנים, התברר כי טילי הפטריוט אינם מסוגלים ליירט טילים בליסטיים, ולכל היותר הם פגעו בהם וגרמו נזק גדול יותר בנפול השברים שלהם.

מערכות אקטיביות נגד רקטות שהפעילו ארגוני הטרור מעזה ולבנון. עת החלו ארגוני הטרור משתמשים ברקטות הטרדה נגד יישובי הצפון ועוטף רצועת עזה, היה צורך לתת תשובה להגנת אזרחי הערים והישובים. התקופה החמורה ביותר היתה בימי מלחמת לבנון השניה, עת שיגרו המחבלים אלפי רקטות, בהן רקטות לטווח בינוני לעבר שטחה של מדינת ישראל. בהחלטה נחושה של שר הבטחון,

עמיר פרץ, הוא הורה על פיתוח מיידי של מערכת הגנה מפני רקטות קאסם, קטיושות וטילים אחרים, בהם עשו המחבלים שי י מוש נרחב במלחמה. הפיתוח נעצה בצורה נמרצת, ובתוך מספר שנים הוצבו סוללות ראשונות של מערכת "כיפת ברזל" להגנת ערים ומתקנים חיוניים אחרים. הסוללות זכו להצלחה רבה. הן היו חסכוניות, מחשב המערכת בחן את המסלול הבליסטי של הטילים והתיחס רק לטילים שאיימו על שטחים מיושבים או מתקנים חיוניים. סוללות "כיפת ברזל" 10 , היו 2014 אחרי מבצע צוק איתן בשנת , כדי לכסות את גבולות 17- מבצעיות, ולפי התכנון יגיע מספרן ל ישראל בצפון, במרכז ובדרום ולהגן בפני רקטות הטרור וטילים לטווח בינוני.

שיגור של מערכת "כיפת ברזל" במהלך האירועים מול עזה משמאל: טיל היירוט יוצא מזביל הנשיאה והשיגור

879