קבוצת ברן - מגזין חגיגי

העשור הראשון 1989 1979

הקמת ברן טכנולוגיות

תרכובות ברום - תכנון רב-שלבי לניהול ופיקוח

הקמת מחלקת תכנון

מפעל הכלור במכתשים - פרויקט הקמה גדול ראשון

פרויקט באפריקה - ניהול הרכבת מפעלי הפלדה בטוגו

הקמת ברן רביב

הקמת ברן ענבר

הקמת ברן

1988

1987

1986

1984

1983

1982

1979

9.4.1979

ברן על ציר הזמן

משפחה קטנה ומלוכדת אני נוסע בטנדר פג'ו וגוטמן בסוסיתא, יוצאים בבוקר מוקדם לסדום, לנחל צין, ולפנות ערב חוזרים עייפים למשרד הקטן שלנו כדי להתחיל את יום הניהול בברן שנים של עבודה מסביב לשעון, אני נוסע בטנדר פג'ו וגוטמן בסוסיתא, יוצאים בבוקר מוקדם לסדום, לנחל צין, וחוזרים עייפים לפנות ערב למשרד שני החדרים הקטן שלנו כדי להתחיל את יום הניהול בברן. ריאיונות עם עובדים חדשים, טיפול בחשבונות ללקוחות, תיאום של עובדים לפי הפרויקטים, בעיות שוטפות ועוד. בסביבות תשע-עשר בלילה אנו סוגרים את האורות והולכים לישון מספר שעות לפני ההשכמה המוקדמת לקראת עוד יום ארוך. אלו היו השנים הראשונות. כשגדלנו, וכבר מנינו כעשרים עובדים, עברנו למשרדים החדשים שהתמקמו בשתי דירות מחוברות בקומה השמינית בבניין מגורים בשכונה ג' בבאר שבע. הרגשנו שאנחנו כבר חברה גדולה ומתקדמת... בינתיים הצטרפו איציק פרידמן, מנחם גל ז"ל וישראל סקופ, שלקחו על עצמם משימות ניהול נוספות, אך סגנון העבודה לא השתנה: ביום כולם נמצאים באתרי הקמות, ובלילה מנהלים את ברן במשרד. חשבנו באותם ימים שחברת ברן עם עשרים עובדים זה השיא, ושלא צריך לגדול מעבר לכך. היינו מאוד יעילים: המזכירה הייתה גם השרטטת, במכוניות טיפלנו בעצמנו ואת הסנדביצ'ים הכינה בלה, אמו של ישראל אטלס ז"ל, שהייתה גם אחראית על הניקיון. בהמשך הצטרפו אלינו גם אבי רביב ויהונתן ענבר, שלקחו אחריות על הרחבת המשפחה למרכז ולצפון הארץ. אלו היו ימים של עבודה קשה, עם תחושה של הצלחות וסיפוק, אך מעל לכול היינו משפחה קטנה ומלוכדת - משפחת ברן. יו"ר הדירקטוריון | מאיר דור מאת אני מנסה להיזכר בשנותיה הראשונות של ברן.

הריאיון המוזר בחיי לבסוף לא התאפקתי ושאלתי את המועמד האם הוא לחוץ וממהר להיכן שהוא. התדהמה שאחזה אותי למשמע תשובתו מלווה אותי עד עצם היום הזה מנהל יחידת שירותי הנדסה | משה דגן מאת כשפנו אלי רותם וגלית בבקשה לכתוב כתבה לדברן, השתעשעתי עדיין באשליה שאצליח להתחמק. התפתלתי וחיפשתי דרכי מילוט, אולם מהר מאוד הבנתי שכל ההתפתלויות וניסיונות ההתחמקות לא יעזרו לי ושהסיכוי לכך קטן יותר מאשר לזכות בלוטו. "כולם כותבים על פרויקטים", הן אמרו, "תתמקד אתה באירוע, בקוריוז הקשור לעבודתך השוטפת, או במצב מיוחד מהעבר, מאז הקמת החברה ועד היום". "פיקנטיות זה שם המשחק", הן הסבירו בנועם ובחביבות, וכאשר ניסיתי לסחוב זמן ולהתנער הן עברו לאיומים ולהפעלת לחצים מסיביים, כך שהתחלתי לנבור במהירות בזיכרוני. והנה, לבסוף נזכרתי באירוע יוצא דופן ללא ספק בעצם קיומו - והריהו לפניכם. איתור וגיוס עובדים הינו תהליך מורכב למדי, האורך לעתים לא מעט זמן, ואחד ממרכיביו הראשונים והבסיסיים הוא ריאיון עבודה של המועמד לתפקיד. ניתן למצוא מאמרים רבים ומגוונים על מה שקרוי "ריאיון עבודה", הן מצד המראיין והן מצד המרואיין, אך ספק אם יש עוד סיפור כמו הסיפור הבא. היינו אז בשיאו של תהליך לגיוס מהנדסים אזרחיים לטובת פרויקט התשתית של רכבת ישראל. הדרישה מהמועמדים התמקדה ביכולות בתחום הגשרים. בצהרי היום, בשעה לערך, התייצב במשרדי לריאיון עבודה מהנדס אזרחי, שהציג עצמו כמומחה בתחום 14:00 הגשרים, בעל ניסיון מוכח של עבודה בתחום בחו"ל ובארץ. הריאיון "זרם" ללא אירועים מיוחדים ונמשך מעט יותר מריאיון רגיל. תחקרתי את המועמד על ניסיונו והבחנתי שסימני קוצר רוח מתחילים לעלות על פניו ושהוא מביט בשעונו ללא הרף. לבסוף לא התאפקתי ושאלתי האם הוא לחוץ וממהר להיכן שהוא. לתדהמתי הוא ענה )כלומר, כשעתיים מתחילת הריאיון( מתקיימת לווייתה 16:00 שהוא אכן ממהר, כי בשעה של... אשתו. לא האמנתי למשמע אוזניי. מועמד מתייצב לריאיון מתוכנן מראש שעתיים לפני מועד הלווייה של אשתו? הייתכן?! "הריאיון היה חשוב לי מאוד", הוא הסביר, "חששתי שאחמיץ את ההזדמנות להתקבל לברן"... התדהמה שאחזה אותי אז מלווה אותי עד עצם היום הזה כשאני נזכר בסיפור. המועמד, אגב, לא התקבל בסופו של דבר עקב אי אישורו על ידי הלקוח. להלוויה אני מקווה שהוא הספיק להגיע.

1982 מכתשים <

(1990) מאיר דור, איציק פרידמן וחברים <

1984 תרכובות ברום <

העליזות 90- שנות ה <

היו זמנים אי אפשר לתאר את תחושת המשפחתיות שהציפה אותנו יום- יום. לא יכולתי לחכות עד שסוף השבוע יעבור כדי לרוץ לעבודה | מרטה קלר מאת מתכננת במחלקת צנרת שנה הצטרפתי למשפחת ברן. המייסדים 26 לפני איש, ישבו ביחד בדירה קטנה ברחוב 35 , והעובדים וינגייט, ואי אפשר לתאר את תחושת המשפחתיות שהציפה אותנו יום-יום. המנהלים הכירו אותנו מקרוב, לא יכולתי לחכות עד שסוף השבוע יעבור כדי לרוץ לעבודה, ישבנו במשרד עד השעות הקטנות של הלילה. היה שם שילוב של מוטיבציה עצומה, ניהול ברמה גבוהה והון אנושי מעולה. יחד זה שווה הצלחה. אני מאחלת לדור הצעיר בברן שעוד שנים קדימה יוכלו לספר גם הם חוויות דומות...

מחשבות על הדרך מה קורה עם תחנת פז? לא חושבים לגמור אותה? נו טוב, אין פה לחץ של איציק פרידמן. ולמה עובד מע"ץ חונה ככה? בטח, זוסל לא פה אז הוא מנצל את המצב מפקח צנרת | משה אוברזון מאת

: ישיבת עבודה 90- שנות ה <

עליהם, ו...כן, מי שיפקח על עבודת ההתקנה בשטח. היי, מה קורה עם התחנת פז בדרך? לא חושבים לגמור אותה? נו טוב, בטח לא יגמרו, אין פה לחץ של איציק פרידמן. ורגע, מה הסיפור של העובד מע"ץ הזה, למה הוא חונה עם חצי גלגל על הכביש?! נו בטח, זוסל לא פה אז הוא מנצל את המצב. את חוט המחשבות קוטע צלצול הטלפון. מתקשרים ממפעל השילוט החדש, רוצים שאקיף אותו בטרה, ואיציק וקנין ומשה ברגר רוצים שאפקח על ההתקנה; איפה ארובס כשצריכים אותו?!...

הנסיעות מתחילות עם מוסיקה בדיסק וניסיון לשמוע חדשות ברדיו. כשזה נהיה כבר נדוש, צצות המחשבות ובאים הרעיונות... יפה השילוט שמקיף את אתר הבנייה של המקום שהיה פעם מלון נאות מדבר. אולי נפתח מפעל שמייצר ומתקין קירות זמניים היקפיים לאתרי בנייה, כשכל כמה זמן מוחלפים הקירות הצבעוניים ותורמים תצוגה מתחלפת נעימה לסביבה? נחמד, אבל צריך משקיעים... לא, נרשום פטנט ואחר כך נפנה לבוסים של החברה, אולי ירצו להשקיע, וזה גם יפתח כמה משרות - צריך מי שייצר את הלוחות, מי שיצבע אותם ויצייר

1993 ,13 " מתוך "דברן <

גדות

תיב"ם

הקמת ברן טכנולוגיות

טוגו

בתי זיקוק

לא שוכחים לעשות שמח <

1990

1989

1986

1986

1979

9

8

Made with FlippingBook Learn more on our blog