(
ג)
זכרון הדברים אינו מחייב, הן מאחר שלא התגבשה גמירות דעת של
.הצדדים, הן מאחר שחסרים בו פרטים מהותיים הנדרשים בזכרון דברים מסוג זה
(
ד)
לחלופין, קיימים פגמים בכריתת זכרון ה
דברים המצדיקים את ביטולו.
בהקשר זה טוענים המשיבים כי המבקשים הטעו אותם בכך שהציגו בפניהם מצג שווא
וניצלו את העובדה שהאב מבוגר ואינו יודע קרוא וכתוב והבן ,שלפיו הנכס רשום על שמם
.חסר ידע משפטי. על כן, לשיטת המשיבים, זכרון הדברים בוטל כדין בהודעת הביטול
(
ה)
עוד טוענים המשיבים טענות חלופיות שונות, ובכללן כי בנסיבות העניין
.אכיפת זכרון הדברים אינה צודקת
1.
דיון והכרעה
שתי שאלות עיקריות דורשות הכרעה בתובענה זו. הראשונה: האם זכרון הדברים שנחתם
?בין הצדדים מחייב
השניה, שתיבחן בהנחה שהתשובה לשאלה
הראשונה חיובית: האם זכרון הדברים בוטל
?כדין
תוקפו של זכרון הדברים
(
א)
כדי שהסכם יהא מחייב עליו לקיים את היסודות של גמירות דעת
( ומסויימות, המהווים תנאים מצטברים ועצמאיי
של"ג-1973 ,
תשכ"ט-7973 (להלן:- "חוק ,(להלן:- "חוק החוזים")). סעיף 8 ל
המקרקעין") קובע תנאי נוסף והוא כי על הסכם במקרקעין להיערך בכתב. מסמך הנושא
את הכותרת "זכר
ון דברים" יכול, בנסיבות מסוימות, להיות הסכם מחייב בפני עצמו,
חומר גולמי" וחלק ממשא ומתן לקראת כריתת "ובנסיבות אחרות עשוי הוא לשמש אך
( חוזה מחיי
נחם עדני נ' מרדכי דוד, (לא פורסם, [פורסם בנבו],
9.9.17)).
(
ב)
הדרישה לגמירות דעת בין צדדים העורכים זכרון דברים משקפת את
כוונתם להתחייב בהסכם מוקדם המבוסס על מפגש רצונות בנושאים המהותיים ((גבריאלה
לק כללי, 793 (7115) להלן:- "שלו"). יסוד גמירות הדעת נבחן על –
פי אמות מידה חיצוניות ואובייקטיביות הנלמדות ממכלול נסיבות המקרה, הכוללות הן את
( המסמך עצמו, הן את התנהגות הצדדים לפני, בעת ולאחר עריכת המסמ
אשר ליסוד המסוימות, נפסק בעבר כי .))9791( 382 )2(
הפרטים המהותיים בזכרון הדברים שעניינו מקרקעין כוללים, בין היתר, את שמות
( הצדדים, מהות הנכס, מהות העסקה, המחיר, זמני תשלום והוצאות ומיסי
דרישה לפרטים אלה רוככה .))4791( 692 ,192 )2(
בפסיקה מאוחרת יותר, בה נקבע כי ניתן להכיר בז
כרון דברים כעונה על דרישת המסוימות