New-Tech Military Magazine | Q1-2020

הדמייה של מערכת הירוט מבוססת לייזר תמונת כותרת ואיורים: « « משרד הבטחון איורים:

את האטמוספירה אנחנו מסוגלים למקד את הקרן גם על המטרה שנמצאת במעבר בשכבת האטמוספירה, שזו יכולת פורצת דרך. שני הדברים יחד זה מה שמביא את האפקט״. אחת הבעיות ביירוט לייזר הוא יציבות הקרן. ערפל, חום ומרחק מביאים לירידה בעוצמת הקרן שמשמעו, זמן עקיבה ממושך ויירוט ארוך יותר. לצורך כך חילקה מפא״ת את הפרויקט לשתי תעשיות : רפאל ואלביט. הראשונה תתרכז במיקוד הקרן ופיתוח מערכת עקיבה צדוייקת והאחרת בעוצמת הקרן. ״כל דבר שאצליח ליירט עם הלייזר מבחינתי זה פחות מיירט של אחת המערכות האחרות״, מסכם תא״ל רותם, ראש מפא״ת. ״זה חסכון כספי אדיר ופינוי יכולות לאיומים אחרים. מה שלא ייפגע על ידי הלייזר, ייורט על ידי כיפת ברזל. השאיפה היא להגיע למצב אוטופי שהלייזר מוריד את כל הפצמ״רים ולא כיפת ברזל. זה בעיני צריך להיות התמהיל הנכון. מדובר בנשק שלא שומעים, לא רואים ובעיקר, הוא אינסופי. זאת מחסנית שלא נגמרת. יש השקעה ראשונית גבוהה אבל אחר כך כל ירייה היא במחיר של דולרים בודדים״.

לייזר כימי – תקווה שאיכזבה darpa אחד הניסוייםהאחרונים בלייזר כימי נעשה על ידי חיל האוויר האמריקני בשיתוף - מנהל המחקר והפיתוח של משרד ההגנה האמריקני, המקבילה למפא״ת במשרד , היה תותח לייזר רב עוצמה שהוצב ABL – airborne laser , הבטחון. הפרויקט בשם , שהוסב במיוחד לצורך הצבת המערכת. 747-400 על מטוס נוסעים מדגם בואינג כשני שליש מחלקו האחורי של גוף המטוס הכיל את מחולל האנרגיה, בשליש הצמוד לתא הטייסים ישבו מפעילי המערכת . התותח עצמו הוצב באף המטוס שעבר הסבה מיוחדת ושינויים במבנה האירודינמי. בשני ניסויים שנערכו מעל האוקיינוס הפסיפי, הצליחה המערכת ליירט טילי מטרה שדימו טילים בליסטיים. הקרן בעוצמה מוערכת קילוואט (האמריקנים סירבו לפרסם את עוצמת הקרן ומרחק היירוט) 100 של כ הצליחה להתמקד בחלקם האחורי של הטילים ולפוצץ אותם על ידי חימום תאי הדלק. מהנדסי המערכת החליטו להתמקד בחלק הזה בשל היותו הדק ביותר בטיל, ולכן זמן החימום שלו קצר יחסית בהשוואה לחלקים האחרים. הרעיון המבצעי שעמד מאחורי

הפרויקט היה ליירט טילים בשלב ההאצה שלהם, מיד אחרי השיגור, עוד מעל שטח האויב. אלא שלמרות ההצלחה הזו, החליטו בחיל האוויר האמריקני לזנוח את הפרויקט ולעבור לפתרונות אחרים. אחד מהם הוא לייזר מבוסס סיב אופטי. הסיב מגולגל על גבי תוף - בדומה לכבל חשמלי – ועל ידי כך מושגת עוצמת חשמל גדולה בשטח קטן יחסית.

747 על גבי מטוס בואינג ABL , תותח לייזר מוטס « U.S. Air Force photo/Kellie Masters צילום:

יירוט לייזר באוויר וביבשה במפא״ת מתכננים להציב בעץחד את מערכת הלייזר על שלוש פלטפורמות: . קרקעית להגנה אווירית, משלימה לכיפת ברזל נגד רקטות, פצמרים 1 וכלי טיס זעירים ואולי גם טילי נ״ט. מערכת הגנה לתמרון: לוקחים את אותו לייזר שמים על רכב, צריך להיות יותר קטן כדי להיכנס לרכב. כלי טיס זעירים, נ"ט, פצמרים. . הגנה על התמרון בטווח של כמה ק"מ. כלומר יצירה של מעין כיפת 2 הגנת לייזר מעל הכוח. מיועד בעיקר להגנה על שטחי כינוס וכלים שאינם ממוגנים במערכת הגנה אקטיבית. . מערכת אווירית שתוצב על מטוס תובלה או מל״ט. היכולת הזו פותרת 3 את בעיית העננות ומגדילה באופן משמעותי את טווח היירוט.

תותח הלייזר ״נאוטילוס״ שפיתוחו הופסק

« northrop grumman צילום:

23 l New-Tech Military Magazine