New-Tech Military Magazine | Q1-2020

האחהגדול בשירותהכלכלה ראיון עם פרופסור יצחק בן ישראל

אמיר בר-שלום

פ

אנחנו מכוונים. המטרה היא להיות בתוך חמש שנים גורם מוביל בבינה מלאכותית, בדיוק כמו שכיום אנחנו מדורגים בין חמשת המדינות המובילות בתחום הסייבר". על פי העיתון "גלובס", ההשקעה הממשלתית הצפויה בפרויקט הלאומי להאצת הבינה מיליארד 1.2 המלאכותית צפוי לעמוד על כ שקל בשנה. לשם השוואה, בכל פרויקט הסייבר מיליארד שקלים. מעבר 2.5 הלאומי הושקעו כ להשקעה הממשלתית, גם הסקטור הפרטי בישראל נמצא עמוק בתהליך המחקר והפיתוח STARTUP של בינה מלאכותית. על פי חברת , בישראל עוסקים NATION CENTRAL - SNC גופים וחברות בתחום הבינה 1150 כיום המלאכותית. "הממשלה הציבה לנו בכתב המינוי שלוש מטרות ברורות", אומר פרופסור בן ישראל. "הראשונה בינה מלאכותי בהיבט הביטחוני. השנייה היא המימד הכלכלי, כלומר להציב את ישראל כמוקד ידע מוביל, והשלישית, שילוב הבינה המלאכותית בתחומים השונים בישראל. על המטרה הראשונה אני מנוע מלדבר, אתמקד בשלישית, שילוב בינה מלאכותית במרקם החיים בישראל. דוגמא טובה שאני היא פתרון בעיות תנועה. לכולם ברור שישראל הופכת

"בהחלט כן. ההוכחה הטובה ביותר לכך היא המחויבות שנטלו על עצמם הגופים השונים שמעורבים בפרויקט הזה. משרד המדע, כל האוניברסיטאות בישראל דרך המועצה להשכלה גבוהה, רשות החדשנות, מפא"ת במשרד הבטחון ומשרד האוצר. זה כסף "שנצבע" כבר לצורך המחקר והפיתוח, כך שמהבחינה התקציבית אנחנו בהחלט על קרקע בטוחה". בן ישראל מדבר על חזון בהתבסס על הניסיון שצבר במהלך הקמת תשתית הסייבר בישראל. אחוזים 20 על פי סוכנות "בלומברג", כמעט מתקציבי המחקר והפיתוח העיסקי בעולם, מופנים כיום לשוק הסייבר הישראלי. נתון מרשים נוסף הוא נתח השוק של חברות ישראליות ביצוא טכנולוגיית סייבר, שמתקרב אחוזים מהשוק העולמי. 10 ל "המספרים בתחום הסייבר מרשימים והם קטנים יחסית לפוטנציאל של שוק הבינה על 2018 המלאכותית. על פי מחקר שנערך ב ידי חברת הדירוג "מקינזי", ערך השוק של 5.8 ל 3.5 טכנולוגיית הבינה המלאכותית נע בין מיליארד 1000 – טריליון דולר בשנה (טריליון דולר, אב"ש). יותר מכך, צפי הגידול של השוק מיליארד דולר בשנה, לשם 700 הזה הוא של כ

רופסור יצחק בן ישראל, איציק כפי שהוא מתעקש שנקרא לו, הוא יזם

סדרתי ברמה הלאומית. עוד בהיותו ראש מו"פ , (מחלקת המחקר והפיתוח של צה"ל) 1991 ב כשהאינטרנט רק פרץ לעולם, הוא החל לעסוק בתחום הסייבר הצבאי. בעקבות מכתב שלו אז, לראש הממשלה שמיר, הוחלט להקים גוף דומה גם בשב"כ, "הרשות לאבטחת מידע". לימים נקרא פרופסור בן ישראל להקים את מטה הסייבר במשרד ראש הממשלה, גוף שהפך אחר כך לרשות הסייבר הלאומית. כיום, מעבר לתפקידיו כיושב ראש סוכנות החלל הישראלית וראש התכנית ללימודי בטחון, עומד פרופסור בן ישראל בראש פרויקט לאומי חדש, קידום תעשיית הבינה המלאכותית בישראל. יחד עם בן ישראל עומד בראש הגוף הזה גם הד"ר אביתר מתניה, לשעבר ראש מטה הסייבר במשרד ראש הממשלה. השיחות עם פרופסור בן ישראל מרתקות תמיד, ולו רק בשל היכולת הנדירה שלו להנגיש מדע וטכנולוגיה לכל אוזן. הפרויקט החדש מצריך השקעות ממשלתיות לא מבוטלות. האם כמו בתחום הסייבר, אתה מרגיש שמדינת ישראל מבינה את המשמעות של פיתוח משאב טכנולוגי אסטרטגי?

New-Tech Military Magazine l 52