New-Tech Military Magazine | Q1-2020

לפעמים, שיקולים אווירודינמיים ושיקולים של חוזק ועמידות יגברו על שיקולים של חוויית משתמש. אבל לפעמים גם שאלה אחת נכונה או חשיבה מחוץ מציאות רבודה – חווית המשתמש מתגייסת מהאזרחות לחזית הבטחונית דוגמה מובהקת ואקטואלית ביותר לזליגתה של טכנולוגיה מהשוק הצרכני לשוק ). נראה שאין תחום שלא מעוניין למצוא לה AR הבטחוני היא המציאות הרבודה ( שימוש. כמו טכנולוגיות פורצות דרך אחרות, תעשיית הגיימינג הייתה הראשונה להשתמש בה בצורה שהולמת את התחום. אבל כבר שנים ניתן למצוא את המציאות הרבודה, בשלבים שונים של בשלות, בתחומים רבים ומגוונים. מספורט - חברות שהשכילו להתלבש על הפלטפורמה הקיימת של משקפי הסקי וחברת Ride - On כמו יוצאת אלביט, שפיתחה משקפיים ייעודיים לרוכבי אופניים, דרך חברת EverySight שפיתחה משקפיים לתחומי התעשייה וההנדסה, רפואה ולוגיסטיקה, ועד Vuzix לשירותי כיבוי והצלה. המשותף לכל המכשירים Qwake Tech של C - Thru לקסדת הוא עיצוב מרהיב, גורף פרסים, אך נראה שבכולם, התצוגה שהיא לב ליבו של המוצר, עדיין לא הגיעה לרמה הביצועית הנדרשת. הראשונים לנסות להחדיר את הטכנולוגיה להמונים היו, מי אם לא, גוגל עם ה- . עם קו עיצובי שניסה להעלים את קיומו של המכשיר, ויכולות די Google glass של מיקרוסופט. אך HoloLens מנוונות. המכשיר הבשל ביותר כיום הוא כנראה ה נראה שגם שם העיצוב, והארגונומיה תופסים חלק ניכר בשיווק המוצר, על חשבון איכות התצוגה, שבדור השני של המוצר עדיין לא נפתרה עד הסוף. בינתיים טכנולוגיית המציאות הרבודה מספקת לא מעט עבודה לאנשי האפקטים המיוחדים בוידאו, ולהפקות סרטים שמדמים את פעולת המוצר העתידי. אבל התעשייה הביטחונית לא נשארת מאחור. תצוגה עילית קיימת במטוסים שפותחה ע"י F 35 - ומסוקים עוד מתקופת מלחמת העולם השנייה. קסדת ה אלביט מערכות היא כיום חוד החנית של הטכנולוגיה, עולה על כל מערכות הראש האזרחיות ומהווה קרש קפיצה למערכות דומות בחיילות היבשה. לאתגרים שעמדו בפני מפתחי הקסדות לטייסים, שכללו בעיקר התמודדות עם משקלים ונפחים, נוספו שיקולים של עמידות בתנאי סביבה קשוחים, קרינה, אבק, רטיבות ופגיעה – מערכת תצוגה Q - warrior לדוגמה, הציגה את BAE Systems מכנית. חברת המותקנת על קסדה. נראה שהדגש הושם על ביצועים ועמידות ופחות על עיצוב. אבל האם החייל של היום יסתפק בזה? החיילים והמפקדים שגדלו על סרטי איירון- מן ורואים את ההיצע של מערכות התצוגה המתפתחות באזרחות, לא יתפשרו על קופסא מגושמת בשולי הקסדה, בעלת ביצועים טובים ככל שיהיו. הם ידרשו משקפיים, קלים, קטנים ויפים, להשלמת הסט עם שעון הניווט החכם והטאבלט המוקשח. זה האתגר שיעמוד בפני צוותי הפיתוח של מערכת הראש הבאה לחייל. לקופסת האלומיניום המכורסמת, יכולה לפרוץ דרך למוצר חדשני, נכון יותר ובעיקר ריווחי יותר. סטודיו אלעד ברק

מקרים בהם שיקולי העיצוב נכנסים בשלב מאוחר מידי, כאשר מגיעים אל המעצב עם מוצר מוגמר בבקשה ש "תעשה לי את זה יפה". "רק אולי לעגל את הפינות". "אולי להוסיף צבע?" כעיוור צבעים בעצמי, אני לא מזלזל בכוחו של צבע, רק שבשלב הזה מעצב המוצר כבר נעול. הנפחים כבר הוגדרו, הרכיבים נרכשו, שיקולים הושמטו והמוצר לא יהיה אופטימלי. כל דרישה מצד המעצב בשלב זה לשינוי בתכן המכני יגרור מירמור בקרב המהנדס המכני, במקרה הטוב, ויגרום לעבודה חוזרת ופיגור בלוחות זמנים במקרה הרע. לכן, שילוב של מעצב המוצר, כבר בשלב הראשון של הפרויקט, יאפשר לו בראש ובראשונה להבין את מערכת השיקולים המלאה, ויותר מכך - לשאול את השאלות הנכונות לשם כך. שיקולים של מוצר לביש לטייס שונים בתכלית מאלו של מוצר שחי בסביבת אבק וגריז. התכנסות לנפח ופרופורציות שהוגדרו על- ידי המעצב כבר בשלב ההתחלתי, יאלצו את צוות הפיתוח להתאמץ יותר על-מנת להתכנס לצורה ולמידות, אך בסופו של יום, יגדלו סיכויי המוצר להצליח. כפי שאזכרנו, חווית משתמש טובה תגרום למשתמשים לשוב ולהשתמש במוצר, ובסופו של דבר לרכוש אותו בהיקפים גדולים. יתרון נוסף שטמון בדרך עבודה שכזו, הוא שהמעצב הישראלי , מתוקף תפקידו, נדרש למצוא דרכים יצירתיות לכופף לטובתו את תוכנת התכנון ההנדסית על-מנת שיוכל להגיע לצורה הרצויה. כך נוצר מצב שבו המעצבים התעשייתיים הפכו למומחים בתוכנה, ולעיתים רבות המהנדס פונה למעצב לעזרה טכנית בתכנון חלקים בעלי משטחים מורכבים. נכון – לא את הכול ניתן וצריך לעצב.

Thin FilmTechnology ► 5 G Filters / BPF, LPF ► Cavity Filters/Couplers/Power Dividers ► Single Layer Caps ► Build to Print Thin Film

► Custom Design Filters ► Gain Equalizers, Bias Networks ► Resistive Products – High Power ► Attenuators/Resistors

63 l New-Tech Military Magazine