מפרץ 25.07.25

לטענת האם, אגף הרווחה בעיריית חיפה אינו מעניק לבנה, שאובחן על הרצף האוטיסטי, את כל הזכויות המגיעות לו, וגם לא מנסה למצוא לו "הם חושבים שבגלל ‰ מסגרת טיפולית קרובה שהוא אלים, נסכים שיזרקו אותו לכל מסגרת העירייה: "פועלים יחד עם משרד ‰ רחוקה" הרווחה למיצוי זכויות המשפחה" זעקת אם חד הורית מקרית חיים: "הבן האוטיסט שלי אלים, אני לבד והרווחה לא מספקת מענה"

"מגיע לבן שלי זכויות, | " והמצב רק מחמיר צילום אילוסטרציה: shutterstock

אדי גל מקרית חיים (שמה אם חד הורית שמור במערכת) מתארת מצב קשה עם בנה, נער צעיר, שאובחן על הרצף האוטי־ סטי וסובל מהתקפי אלימות קשה כלפי משפחתו, כולל הרמת סכינים. בשיחה עם "ידיעות המפרץ" אמרה: "הם חושבים שבגלל שהבן שלי אלים, נסכים שיזרקו אותו לכל מסגרת שיבחרו, רחוקה מאיתנו ובלתי נגישה. מגיע לו זכויות מלאות, והם לא מוכנים לספק. המצב רק מחמיר". אישפוזים וטיפולים למשפחה יש ילדים נוספים: אח לילד האוטיסט ואחות מעט יותר מבוגרת. האם מספרת על שנים של מאבק קשה,

וגם בחיפה, קרובים ומותאמים. למה לגרום לנו לשבור את החיים עם נסי־ עות ארוכות בתחבורה ציבורית? לא מספיק שסובלים? אם היו מבינים כמה המצב חמור, כמה הוא מסוכן, כמה פע־ מים הרים סכין היו עושים את עבודתם ומוצאים מקום קרוב ומתאים". מעיריית חיפה נמסר: "הרשות מנועה על פי חוק מלהתייחס לטיפול פרטני הניתן על ידי שירותי הרווחה, לרבות עצם העובדה שהאדם מטופל על ידם. קביעת מסגרות טיפוליות נעשית על ידי משרד הרווחה ולא על ידי שירותי הרווחה העירוניים. העירייה פועלת מתוך רגישות ומחויבות לסייע ככל הניתן יחד עם גורמי המקצוע במשרד הרווחה, במטרה לצמצם פגיעה בשגרת המשפחה ולממש את זכויותיה". "אני חוששת לחיי ולחיי ילדיי. לא פעם הרים סכין ונהג באלימות קשה. הוא גדול וחזק הרבה יותר מגילו. כנראה עד שלא יקרה אסון אף אחד לא יזוז"

התקשרו ממוסד בחדרה בזמן שהייתי בעבודה ולא יכולתי לענות. ביקשתי להתקשר למחרת, אבל במקום זה עשו לי אמבוש: שיחת ועידה עם עובדת סו־ ציאלית ושתי מנהלות, שדרשו לקבל את ההחלטה מיד, תוך התעלמות מבק־ שתי לראות את המקום מראש. אמרו לי שאם לא אקבל את ההצעה לחדרה, אין חלופה. איך נגיע לשם? אמרו בתחבו־ רה ציבורית. זה לוקח זמן, הוא לא ילד קל, אני אאלץ להפסיד ימי עבודה כדי ללוות אותו. דיברו איתי בצורה מגעי־ לה, ואמרו שאני לא עונה לשיחות. אני שולחת מיילים ומתקשרת חודשים ואין מענה. אני יודעת שמגיע לו הסעה מה־ רווחה, אך לא מקבלים. ביקשתי שגם האב יראה את המקום, סירבו. הם פשוט מנסים 'לזרוק' אותו לכל מקום רק כי קשה לנו". האם ממשיכה: "אמרו לי שיש הורים שמגיעים לראות את ילדיהם רק פעם בשבועיים, לשעות ספורות, אבל אני לא מוכנה לזה. הילד סובל מחרדות ואינו רוצה לבוא פעם בשבועיים. מאז שאובחן על הרצף, אני יודעת שמגיעות לו זכויות כמו מסגרת אחרי הלימודים, נופשונים, מועדונית ותעסוקה אחר הצהריים, אך לא מקבל כלום, והמצב שלו רק מידרדר. עכשיו אומרים שיני־ עו אותו לאן שיגידו. למה חדרה? בטו־ חה שיש מקומות מתאימים גם בקריות

עם טיפולים, אשפוזים ופסיכיאטריים, בהם התמודדה לבדה, ללא משפחה או תמיכה. "לפני כשנה, אולי בעק־ 7 בות המלחמה ואביו במילואים מאז באוקטובר, המצב החמיר. הוחלט על דיור חוץ-ביתי במסג־ . לאחר אבחון 7/24 רת ועדת טיפול פסיכו-דיאגנוסטי ואבחון רשמי על הרצף האוטיסטי, מצבו ממשיך לה־ תדרדר, עם אלימות קשה ותקיפות, למרות הטיפול התרופתי. אני בקשר כמעט יומיומי עם הרווחה, במיילים ובטלפונים, ועד כה לא נמצא פתרון או עזרה ממשית". האם מתארת מקרה חריג: "הוא דחף אותי בחוזקה עד שנכנסתי לשוק. הבת שלי עצרה אותו. התקשרתי למוקד העירוני והרווחה הכוננית הבטי־ חה פתרון עד הבוקר, אך בשיחה עם האחראית לא נמצאו מסגרות דחופות שייקלטו אותו. אני חוששת לחיי ולחיי ילדיי. לא פעם הרים סכין ונהג באלי־ מות קשה. הוא גדול וחזק הרבה יותר מגילו. כנראה עד שלא יקרה אסון אף אחד לא יזוז". "עשו לי אמבוש" על הפתרונות שהוצעו היא מספרת: "בתחילה הציעו מקום בכרמיאל, אבל הזמינות היא רק בספטמבר. אחר כך

"אם היו מבינים כמה המצב חמור, כמה הוא מסוכן, כמה פעמים הרים סכין היו עושים את עבודתם ומוצאים מקום קרוב ומתאים"

9

ידיעות המפרץ ˆ 25.7.2025