New-Tech Military Magazine | Q2 - 2024 | Digital Edition

מלחמת "חרבות ברזל" כזרז לתעשיית הפודטק הישראלית

מערכת ניו-טק מגזינים גרופ »

שהיא לא תוכל לספק לעצמה את כמות המזון הנדרשת. אז מה הפתרון? תעשיית הפודטק. ההשקעה בתחום הפודטק היא לא חדשה וכיום ישראל שניה רק לארה"ב בהשקעות בתחום. על פי התחזיות בעוד כעשור יעמוד נתח השוק העולמי של תחליפי החלב, העוף והבשר על מיליארד דולר ותחליפי הבשר צפויים 140 כ להוות כמחצית מהשוק הזה. רק בישראל צפוי 15% לעמוד שוק תחליפי החלבון מן החי על כ משוק הבשר והעוף בתקופה זו. בישראל צמחו בשנים האחרונות מספר חברות פודטק שחרטו על דגלן פיתוח וייצור של חלבון אלטרנטיבי, שהוא חלבון שמופק שלא מן החי, למען יצירת מערכת מזון מזינה, יעילה והומנית. חברות אלה הפכו להיות פורצות דרך בתחום הבשר המתורבת, תחליפי חלבון מבוססי צמח והתססה (פרמנטציה). בפני החברות האלה ורבות אחרות שעוד יגיעו עומד אתגר משולש: לעמוד בסטנדרטים הנדרשים של טעם ומרקם, לספק מוצר עם ערך תזונתי גדול או שווה לכזה שמסופק מן החי, ולהביא את עלויות הייצור לרמות שיאפשרו לספק אותן לשוק במחירים הגיוניים. האקו-סיסטם הישראלי, מהמובילים בעולם בתחום, נע בדרך לשם. עמידה באתגרים

מלחמת "חרבות ברזל" שנמשכת כבר למעלה משבעה חודשים מוכיחה כי ישראל מהבקר והדגים 85% ושלדור, מעל GFI חשופה מדי לייבוא. לפי דוח של עמותת שנצרכים בישראל, מיובאים, כמו גם כמחצית ממזון העופות שגדלות בישראל. בתחילת המלחמה, חברות תעופה רבות, אם לא כולן, ביטלו את הטיסות לישראל, או העלו את מחירי הטיסות משמעותית. כעבור חודשיים החות'ים, הנתמכים על ידי אירן הודיעו כי יפגעו בכל אניה שתעביר סחורה לישראל וגרמו לכך שמחירי הסחורות עלו בכל העולם משום שספינות הסחר נאלצו לשנות את מסלוליהם, נוסף על יבואנים ואניות שנמנעים מחידוש העסקים עם ישראל מחשש מהמצב הביטחוני.

ישראל נוצרה דאגה אמיתית לאספקת ב המזון הרציפה, עד כדי קיומו של מחסור במזון חיוני. חשש זה הוביל את קברניטי איגוד המזון לשלוח מכתב ליו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ דוד ביטן בו נכתב כי ללא פעולה מיידית של ממשלת ישראל - ביטחון המזון של ישראל בסכנה. האיגוד מתריע כי על מנת למנוע משבר ומחסור מזון בעת מלחמה, על הממשלה לקבוע אסטרטגיה סדורה שבמסגרתה ייקבעו יעדים להבטחת ייצור מהמזון הנדרש. באיגוד 75% מקומי של לפחות ממפעלי המזון הישראליים 90% מציינים כי כ ממוקמים באזורי העימות בצפון ובדרום, ולמרות המתיחות הביטחונית ולאור חיוניותה וחשיבותה של תעשיית המזון, המפעלים

ממשיכים לפעול, שעה שהם חשופים למטחי טילים מהדרום ומהצפון ורבים מעובדיהם פונו אל אזורים מרוחקים. בין הקשיים שבלטו ניתן היה למנות קושי בחליבה ואיסוף ירקות ביישובי העוטף והצפון. לדבריהם, חסרה אסטרטגיה שתבטיח את הביטחון התזונתי ואת זמינות המזון לתושבים. בהנחה שתוכן המכתב התייחס למצב המזון בישראל במהלך המלחמה, אם הדברים שנכתבו במכתב התייחסו למצב המזון במלחמה שהיא, כך אנו מקווים, זמנית - לא ניתן להתעלם מפצצה שמתקתקת ברקע מבחינתה של ישראל והיא הגידול באוכלוסייתה לאורך השנים. על צפויה אוכלוסיית 2050 פי ההערכות עד שנת ישראל לגדול באופן משמעותי ויש חשש

New-Tech Military Magazine l 58