סיפור חיים - רבקה הקטנה של הזלוטניקים
הכספים חילקו כהלוואה, ללא ריבית, כדי שתשמש לרוכלים למסחר. במוצאי שבת ישבו מנהלי הקופה, שהיו ביניהם סקו ז קי כמובן, ועוד לפחות שניים ממשפחת זלוטניק , והם החליטו למי יימסר הכסף. הכסף נ מסר ביום ראשון, וביום ששי בצהרים היה צריך להחזיר אותו, כדי שלא ישמש לאוכל אלא למסחר! היתה בעיירה גם קופת פדיון שבויים, זכר לימים עברו. זכר לימי מלחמת הרוסים בתורכים. פעם נפל בשבי הרוסים חייל תורכי, שהתברר שהיה יהודי, והקהילה פדתה אותו מהשבי, ומאז שמרה על ק ופה לפדיון שבויים. היתה גם קרן הכנסת כלה. כדי להיכנס לחופה, נזקקה כלה לנדוניה. ככל שהנדוניה שלה היתה יותר גדולה – כך היה השידוך מוצלח. ומה תעשה כלה עניה? בעזרת הקרן הזו דאגה הקהילה לכלות עניות. שמו היה ישראל מניס ביץ'. הוא הי גר לארצות הברית כבר במאה ה -19 , הצליח שם מאוד, וע זר הרבה ליהודי העיירה. היו לו מ פעלים לאפיית מצות , משלח יד שירש מהורי ו , סב א וסבת ישל א מצד אמ שהיו אחד הנדבנים הגדולים היה דוד י, אחיה
של אמי.
א,
בצעירותם בעלי מאפיית לחם.
הורי אמי היה מותקן תנור
ב מטבח הגדול שב
דירת
סיקו הפ
, דקנו
ענק המותאם לאפית לחם. כשהז לעסוק באפייה, אבל התנור נשאר
ועבר בירושה
שהתגוררו איתם באותו בית . הורי החליטו להשתמש בתנור הגדול לאפיית מצות לכל תושבי כיוון ש לא היה חשמל בקוזין, העבודה היתה ידנית ודרשה מאמץ רב , עד ש יום אחד הגיעה
הורי, ל
העיירה.
23
Made with FlippingBook - Online Brochure Maker