סיפור חיים - רבקה הקטנה של הזלוטניקים
שהם ירו
" אחר כך התב רר ", רבקה מספרת, "
בעשרים יהודים נוספים , שהאוקראינים הלשי נו עליהם, שהיו פעילים סובייטים. זאת היתה הפגישה הראשונה שלנו עם הזוועות שציפו לנו בהמשך הדרך: אכזריות לשמה ".
בן דודי משה היה הנספה הראשון ממשפחתנו. זה היה הלם גדול לכולנו.
ה בחורים ה צעירים שבין דיירי הבית, והעיירה, ואיתם האחים שלי, יצחק ו , נחום נלקחו לעבודות מחוץ לעיירה. אמרו להם שהם יעבדו בשדות וביערות . לחלק מהעבודות לא היתה שום תכלית והם נועדו לשיעבוד ולהשפלה בלבד. מי שכשל בעבודות - האלה ירו בו. בשטחים של "טוֹרְף" (כבול ששימש לדלק במקום פחם) הם נאלצו ל ערלו ורחפ ום את ל הטורף ערימות. הם חפרו בורות נוספים ואף אחד לא ידע לשם מה. בין יתר השמועות ש נפוצו, היתה אחת לפיה הבורות האלה מיועדים לקלוט מיכלי נפט.
היתה שנה קשה .
זאת
בלילות אחי היו מתגנבים מחוץ לעיירה לחפש לנו היתה לנו תחושה שהמצב רק ילך ויהיה רע יותר אבל עדיין אף אחד לא העלה בדעתו כמה רע הוא יכול להיות. זה שהיינו כולנו יחד, נתן לנו כוח זה. ב לעמוד
אוכל.
35
Made with FlippingBook - Online Brochure Maker