סיפור חיים - רבקה הקטנה של הזלוטניקים
-הבעש פרק
עשר:
ארוכה מאוד הדרך - - -
בינתיים הצטרפו עוד ועוד בורחים , והקבוצה בה היתה רבקה הלכה וגדלה . ו גם יה כאלה שחזרו לאוקראינה. היו כמובן מי שהתפזרו לכל מיני ארצות בעולם. רבקה לא העלתה בדעתה כל אפשרות
אחרת , רק ארץ ישראל. בתקופה הזאת גרשון בן ,
דודה של רבקה מצד אביה,
ומשפחתו , אימצו אותה כחלק ממשפחתם .
לא היה הרבה מה לעשות בתקופות בין נדידה לבריחה. כתבנו מכתב ים תכופים לארץ, אל טובה אחותי ואל מינה, אחותו של גרשון. ניסינו להתחמם ככל יכולתנו. אבל היה קר. גם אוכל היה . במשורה
ידענו שמטרתנו להגיע ל איטליה. את הדרך ו ינ עש ברגל ובמשאיות, דרך צ'כיה, ו ינ שם שה . כשבוע ידענו על כך מראש, וכתב נ ו על זה במכתבים לארץ. המכתבים ה גיעו ליעדם . בעלה של טובה , י, אחות ירת ש חיים, בבריגדה, ןיום אחד קיבל מ מכתב עתידה להיות בצ'כיה... הוא ניסה את מזלו ובא
טובה
אניש
במחנה המעבר בו
לבקר י אות
שהינו.
– איך נתאר את שמחת הפגישה המופלאה? ללא
טלפונים, בעולם שעדיין שרר בו תוהו ובוהו שלאחר המלחמה, ידי עות שהילכו הלוך ושוב במכתבי ם – בלבד ובכל זאת – פגישה שכזאת! רבקה קיבלה
לארץ
ששה דולרים שהיו בידו... כשהגיעה
ממנו
החזירה אותם לטובה.
93
Made with FlippingBook - Online Brochure Maker