New-Tech Magazine | March 2026 | Digital Edition
ניהול חירום עירוני בעידן הבינה המלאכותית ערים חכמות הן יותר מקורקינטים ותאורת רחוב, טיל איראני שפגע בבניין רב קומות במרכז הארץ הוכיח בדיוק את זה
דרור מרום »
מאפשרות דיוק גבוה יותר בזיהוי מוקדי AI אירוע, חיזוי התפשטות שריפות, תיעדוף קריאות חירום לאיזורי אירוע, והפחתה משמעותית של שגיאות אנוש. בהודו דווח כי מערכת בינה מלאכותית הורידה את זמן 7 דקות ל- 12 התגובה של כוחות המשטרה מ דקות, ואת זמן ההגעה של צוותים רפואיים דקות בלבד ודו"ח של מקינזי 13 דקות ל- 26 מ- מדגים כי שילוב בינה מלאכותית 2024 שיצא ב 35% בניהול חירום מקצר את זמני התגובה ב . 20% ומפחית את כמות הנפגעים בכ הנתונים הללו מקבלים משנה תוקף כשמבינים את הדינמיקה של זירת אירוע רב-נפגעים במרכז אורבני צפוף. דקות ה"זהב" בטיפול רפואי הן לא קלישאה, הן הגבול שבין חיים מצליחה לקצר בחצי AI למוות. כאשר מערכת את זמן הגעת אמבולנס על ידי ניתוב אוטומטי של התנועה ופתיחת רמזורים "ירוקים" במסלול המהיר ביותר, היא עושה את מה שאף מוקדן אנושי, מיומן ככל שיהיה, לא מסוגל לעשות תחת לחץ האירוע. היתרון הגדול הוא היכולת של המכונה לעבד אלפי משתנים בו זמנית ללא הטיות רגשיות או קוגניטיביות. דמיינו לכם מצב היפותטי, בעצם, אין צורך לדמיין: טיל איראני ארוך טווח שפגע באמצע הלילה, בבניין מגורים רב קומות בשכונה
לתושבים ולכוחות בשטח. המערכות מקצרות זמני תגובה, מייעלות את תיאום הכוחות, ופוטנציאלית מפחיתות נפגעים באופן משמעותי. בסינגפור למשל, מופעלת מערכת לניהול תנועת האוכלוסייה AI חיזוי מבוססת בעת פינוי המוני, בברצלונה משולבים חיישני רעידות אדמה ומערכות חיזוי מזג אוויר לתיאום צוותי חירום והצלה, ובניו-יורק כבר משתמשים בבינה מלאכותית לזיהוי מוקדי שריפה בזמן אמת באמצעות ניתוח ויזואלי של רחוב. AI מעבר לדוגמאות אלו, יש להבין כי ה מאפשרת מעבר מניהול "תגובתי" לניהול AI "פרואקטיבי". בטוקיו, למשל, מערכות מנתחות את עומס המבנים בזמן אמת במהלך רעידות אדמה קלות כדי לחזות אילו בניינים נמצאים בסכנת קריסה גבוהה יותר במקרה של רעש אדמה חזק. בישראל, יישום דומה יכול לאפשר ניטור של בניינים ישנים שנפגעו מהדף של נפילות קרובות, ולספק התרעה מוקדמת על סכנת קריסה בטרם התדרדרו התנאים בשטח. המכונה לא רק רואה את מה שקורה עכשיו, היא יודעת להצליב נתוני הנדסה היסטוריים עם נתוני פגיעה נוכחיים כדי להציל חיים. ממחקרים שפורסמו בנושא, עולה כי מערכות
בערים רבות בעולם, כבר פועלים פיתוחים הכוללים מערכות בינה מלאכותית, לניהול חירום בזמן אמת. בישראל, המושג "עיר חכמה" עדיין מתמצה בעיקר באפליקציות חניה, קורקינטים חשמליים ותאורת רחוב. בשעת משבר אמיתית, הפער הזה עלול לעלות בחיי אדם. פער התודעתי הזה נובע מכך שעד ה היום, פרויקטים של עיר חכמה בישראל נבחנו דרך פריזמה של "החזר ) כלכלי מיידי או שיפור חזות ROI השקעה" ( העיר. קל למכור לציבור תאורה חסכונית שחוסכת בחשמל או חיישני אשפה שמונעים ריח רע, אך קשה הרבה יותר לתקצב מערכות שהערך המוסף שלהן נמדד ב"ביטוח" למקרה של קטסטרופה. עיר חכמה באמת היא עיר שמתפקדת כמרקם אורגני אחד, שבו התשתיות לא רק "מדברות" אחת עם השנייה כדי לחסוך כסף, אלא כדי לייצר חוסן עירוני שיאפשר לה להמשיך לתפקד גם תחת אש או קריסת מערכות מרכזיות. כיום, מערכות חירום מתקדמות יודעות לשלב מידע ממצלמות, חיישנים, תחזיות מזג אוויר ודיווחי תושבים, לעבד אותו בזמן אמת, ולשלוח התרעות והנחיות מותאמות אישית
New-Tech Magazine l 22
Made with FlippingBook. PDF to flipbook with ease