הבקשה שנעתרה / אמירה ברזילי

. אף החל לחבב אותה הוא לא ראה בה עוד סתם אישה מוזר ה

התרגל למוזרותה ו

שבאה להתפלל באוהל מועד כבתחילה , הוא ראה בה אישה שופע . ת טוב

פעם דבר

חנה המשיכה לב קר באוהל מועד מ די יום ביומו , הביאה לעלי דימ

במשך הזמן נדמה

.ן לקבל

דחה את מתנותיה ולא רביס

מאכל, ו לא ולםעמ הוא

, ממנחותיה מ ואף סביר לה פנים מרחוק, ב מעין

אפילו

עלי ה שחנ היה ל

מרוצה

. במבט של תודה ללא מילים

חיוך נסתר ו

גם אלקנה התרגל למתנותיה , ידיה של חנה לעלי, ולא שאל עוד שאלות לשם מ ה ומדוע, ולמה כל כך הרבה , ולמה לעיתים כל כך קרובות. אם זה רצונה של חנה , להגיש לעלי את מתנותיה מעשי ידיה תבורך הוא מעולם לא מנע בעדה מלהגיש לו את מתנותיה , ואף שמח שהנה סוף סוף מצאה עניין במשהו לעסוק בו מלבד ב תפילותיה ו . עקרותה ב את הוקרתו של עלי א חנה אה קר היל בעיניו . וסימן לכך היה אט לאט ש הוא , החל קצר בשלום , שהוציא מפיו ו לעיתים רחוקות שלומה ב דרוש לאף מה שגרם לה אושר .רב בוקר אחד , כשהגיעה חנה לתפילותיה ובידה מ חנ תה שהביאה לעלי , ממעשי , ידיה לא ראתה ו תוא באולם התפילה כהרגלו מדי בוקר ואז . בבוקרו גילתה כי אולם התפילה . ריק מאדם עלי נעדר . ממנו , מתפללים לא באו אותו יום חנה התפלאה לראות אולם , לגמרי היא עמדה לרגע נבוכה ו , אובדת עצות כי לא

מעשי

לברכה

בחטף

ריק

, ים שהביאה עמה הן לא ת וכל ל שמור אותם באולם

מאכל

ידעה מה תעשה כל ה ב

. הברית

, לידה סמוך ל ארון

התפילה

ה הרהורי מה לעשות עם כל המאפים החליטה להיכנס ו על ם להניח

י תוך כד

השולחן במטבח , במקום בו הנחה אותה עלי להניחם ב ראשונה . , חרש , על חרש יה, רגל ות בהונ , נכנסה למטבח, אך איש לא היה שם הבית היה חשוך, עלי לא ה, נרא קדרת המים החמים , שתמיד הי המוכנ בעבור עלי , ה נעדר גם היא .

יתה