bdc 21.1.22

משתוקקים לצאת מהבית

עוד חוזר הבידוד

קלרה ומשה קופלר שנדבקו בקורונה בטיול ברומניה מתמודדים לא רק עם התסמינים אלא גם עם השעמום מתגוררים בבאר־ ‰ ) 72 ) ומשה ( 65 משפחת קופלר: קלרה ( ‰ שבע בני הזוג קופלר, חברי מועדון "רוטרי", חזרו באחרונה מחופשה שעות לפני ההמראה לישראל 72 Pcr ברומניה. הם עשו בדיקת והבדיקה של שניהם יצאה שלילית. ואולם, בבדיקה שעשו בנתב"ג התוצאה של משה הייתה חיובית, ואילו תוצאת הבדיקה של קלרה הייתה שלילית. יומיים אחרי הנחיתה קלרה החלה לפתח תסמינים, היא נבדקה שוב, והתברר שהיא מאומתת לנגיף. "בדיוק חזרנו מחופשה והיו חסרים לנו דברים והיינו צריכים לבקש מחברים שיקנו לנו", מספרת קלרה על הבידוד. "אתה לא יכול לצאת, לא יכול להתאוורר, לא יכול לראות אנשים. אתה יושב בבית שעות. חוץ מאשר להכין אוכל, לנקות ולראות טלוויזיה, מה אתה 24 כבר יכול לעשות? מטורף". איך התחושות? "את נכנסת לדיכאון. מצד אחד, אני לא יכולה לצאת ואני כאילו כבולה. ומצד שני, אל תשכחי שאת לא מרגישה טוב. כל הגוף כואב לך, את משתעלת, כואב לך הגרון. אין לך מספיק תרופות בבית ואת מבקשת מחברים שיקנו ויביאו לך. זו הרגשה נוראית". איך אתם מעבירים את השעות? "משעות אחר הצהריים אנחנו יושבים ורואים טלוויזיה. אין הרבה מה לעשות. לפני הבידוד הייתי קמה בשעות הבוקר ופה יש כביסות לפנות, לשבת ליד המחשב ולראות מיילים ולענות להם כי אנחנו שנינו חברי רוטרי. אז אחר כך הכנתי ארוחת צהריים ואכלנו ביחד. זאת הייתה השגרה". קלרה מספרת שהיא כבר משתוקקת לצאת מהבית. "בשבוע שעבר היו ימים שרציתי לצאת, לראות חברים, לפגוש אותם, ללכת לסופר לקנות כמה דברים שאני צריכה, אפילו לשבת בבית קפה. אצלנו הבידוד יותר זמן מהרגיל כי לאחר יומיים שבעלי נמצא מאומת אני גם הייתי חיובית".

משפחת אמסלם. תמיכה רגשית ונפשית לילדים

אנחנו נשארים בבית ההודעות החוזרות ונשנות על ילדים מאומתים הביאה את לילך ושלומי אמסלם לקבל החלטה שנשארים בבידוד ‰ "אנחנו קוראים לזה בידוד מרצון"

לצד רגעי נחת שבהם מסתכלים על חצי הכוס המלאה". לילך: "אני בחופשת לידה שכבר מסתיימת וממש לא כך דמיינתי את חופשת הלידה שלי, אם אפשר לקרוא לזה בכלל חופשה, במיוחד בת ־ קופת קורונה. סדר היום השתבש, בין הנקה לכ ־ ביסות, הכנת ארוחות, מטלות הבית, והכי חשוב חלוקת תשומת הלב לכל אחד מהילדים, עזרה בלימודים, שיחות וחיזוקים, חיבוקים ומשחקים משפחתיים, אני משתדלת לשמור על שפיות ואופטימיות. לוקחת אוויר נושמת עמוק ומדק ־ למת כמו מנטרה, זה גם יחלוף". לילך ושלומי: "זה באמת מטורף, אנחנו מרגי ־ שים שחזרנו אחורה במנהרת הזמן. מציאות ללא שגרה נורמלית. הילדים מתגעגעים מאוד לבית הספר, למורים, לחברים, יש רגעים שהבית כמו סיר לחץ, ואז זה נרגע. יהב כועסת מאוד, לפ ־ עמים זה אפילו מצחיק. היא דורשת שהקורונה תחזור לסין, שתטבע בים ושיאכל אותה כריש, וכל מיני רעיונות כאלה מצחיקים והצעות איך להיפטר מהקורונה, ולמה בכלל היא באה ליש ־ ראל". ההורים משתדלים להעניק לילדים כמה שא ־ פשר בימים אלה. "אנחנו כהורים משדרים רוגע, מחבקים ומכילים, ומסבירים שזה יחלוף, למרות שלנו, המבוגרים זה לא קל. שנינו עוסקים בת ־ חום החינוך הבלתי פורמלי ויודעים כמה חשוב לתת לילדים תמיכה רגשית ונפשית, חוויות טובות וחיוביות. שיהיו בריאים, שיגדלו, ייזכרו בתקופה הזו

), שלומי 41 משפחת אמסלם: ההורים: לילך ( ‰ ,) 10 , יהונתן ישראל ( 13 ), ירדן שרה בת 42( ‰ ), אילון גדעון תינוק בן חודשיים 6 יהב ( מתגוררים בבאר־שבע במשפחת אמסלם שוהים בבידוד בעקבות התחלואה בבתי הספר, שהביאה את הילדים להישאר בבית. "ירדן מחוסנת אך לומדת כבר שבועיים בזום - למידה מרחוק. התחלואה בשכ ־ בה שלה, במקיף שבו היא לומדת, גבוהה מאוד", אומרת האם לילך. בחודש האחרון הם קיבלו לא מעט הודעות מבית הספר היסודי של יהונתן ויהב על חשי ־ פה למאומתים וכניסה לבידודים. "פעם מהכיתה שלו ופעם מהכיתה שלה. מצאנו את עצמנו מת ־ רוצצים למתחמי בדיקות להיבדק, טירטור וזה לא נגמר. הבנו שהמצב רק הולך ומחמיר, שה ־ מציאות בשבוע־שבועיים הקרובים תהיה קשוחה ועם שיא של תחלואה. אז קיבלנו החלטה משו ־ תפת לא לשלוח את הילדים למסגרות, אנחנו קוראים לזה בידוד מרצון". לילך מספרת כי "במהלך השבוע הנוכחי ולמ ־ רות שהילדים בבית כבר כמה ימים, קיבלנו שוב הודעה על חשיפה בבית הספר בזמן ששהו בבית הספר. שוב נדרשים לבדיקות, והפעם זה כבר בידוד שנכפה עלינו". לילך, עצמאית, הבעלים של המותג "לילך בידור והפעלות". שלומי, מנהל את "קבוצת מסטיק" הדרכות והרצאות בתחום התקשורת.

"אני מציעה לאנשים לשמור על עצמם כי אנחנו לא יודעים לאן זה יתפתח, לא לזלזל. שלא יגיעו אליכם, לא משפחה ולא חברים, כי זה מאוד מסוכן"

יש לך טיפים למי ששוהה כמוכם בבידוד בימים אלה? "אני מציעה לאנשים לש ־ מור על עצמם כי אנחנו לא יודעים לאן זה יתפתח, לא לזלזל. שלא יגיעו לבקר, לא משפחה ולא חברים, כי זה מאוד מסוכן. ודבר נוסף, כשאתם בבידוד תעסיקו את עצמכם כי אתה לא יכול לשבת כל היום על כיסא. תעשו

כל מיני דברים שרציתם לעשות ולא יצא לכם, כמובן אם אתם יכולים. בהתחלה שנינו היינו חולים, היינו 'על הפנים' והיו ימים שלא יכולתי להרים את הראש מהמיטה, אבל חייבים לקום, להזיז את עצמך, לעשות דברים קלים, חייבים לחפש תעסוקה".

"היו ימים שלא יכולתי להרים את הראש מהמיטה". קלרה ומשה קופלר

ויחייכו, בלי מסיכות ועם המון אהבה. מה שהכי חשוב עכשו זה לתת להם תחושת ביט ־ חון, שירגישו מוג ־ נים ובטוחים בתוך כל המגיפה הזאת. והלוואי שתחלוף מה ־

"הילדים מתגעגעים מאוד לבית הספר, למורים, לחברים, יש רגעים שהבית כמו סיר לחץ, ואז זה נרגע. יהב כועסת מאוד, לפעמים זה אפילו מצחיק"

שלומי: "אני משתדל לנהל שיגרת עבודה לצד ביטולים רבים ולימודים לדוקטורט כשכולנו בבית, זה לא פשוט. הקורונה העמידה בפנינו את ־ גרים רבים ויש קושי,

עולם".

8

21.1.2022 ˆ ידיעות הנגב