עדכן רפואת שיניים - גיליון 167 מאי-יוני Israel Dental Update. No. 167. May-June 2020

.8 תוצאות הקשורות למתרפאים הסובלים מתסמונת סיוגרן שטופלו באמצעות מעוררי הפרשת רוק ליבציה יש רגישות רבה יותר לזיהומים ָ הרוק הינו מרכיב קריטי להומאוסטאזיס הקיים בתוך הפה. לבני אדם הסובלים מהיפוס אורליים, לעששת ולארוזיה של השיניים. יתר על כן, מצבי היפוסליבציה אחראיים גם לקשיים בביצוע תפקודים נוספים של הפה, כגון דיבור ואכילה. רבים מהאנשים הסובלים נוטים לבודד את עצמם והופכים לבעלי איכות חיים ירודה. הגורמים העיקריים לירידה . Sj ö gren בזרימת הרוק הינם תרופות, הקרנות לראש והצוואר ותסמונת ) הינה מחלה מערכתית, כרונית, אוטואימונית ללא סיבה ידועה, אשר מעוררת מצבי דלקת בבלוטות PSS תסמונת סיוגרן ראשונית ( הרוק ובבלוטות אקסוקריניות אחרות, ללא נוכחות של כל מחלה מערכתית אחרת. המחלה משפיעה בעיקר על נשים בגיל העמידה אחוזים. הסימנים והתסמינים השכיחים ביותר למצב זה הינם יובש בפה ועיניים יבשות, העלולים לגרום 1.5-0.5 בשכיחות של בין לכאבים ואי נוחות משמעותיים. ללא טיפול, תסמינים אלה עלולים להוביל גם לסיבוכים כגון נדודי שינה, נגעים בקרנית וקשיי אכילה ודיבור, וכן סיכון רב יותר להתפתחות עששת וארוזיות בשיניים. כתוצאה מהמעורבות הרב-מערכתית בתסמונת סיוגרן ראשונית, נדרשת בעת ניהול המחלה גישה רב-תחומית. מנקודת המבט של רפואת הפה, הטיפול בסיוגרן כולל מתן גורמים המביאים לגירוי בהפרשת הרוק ולובריקציה של הריריות, יחד עם נהלי התחדשות של המינרליזציה בקרב מתרפאים עם שיניים, במטרה למזער את תוצאות הקסרוסטומיה. גורמים סיאלוגוגים (מגרי הפרשת רוק) פרמקולוגיים כגון אגוניסטים מוסקריניים כמו פילוקרפין, משמשים כטיפולים לבחירה ראשונה לניהול היובש בפה. עם זאת, לתרופות אלו יש השפעות משניות ואינטראקציות פרמקולוגיות, המגבילות את השימוש בהן במצבים רבים. עם זאת, ולמרות שכמה מחקרים חקרו את היעילות של המוצרים האלו בהגברת הפרשת הרוק, ידוע מעט מאוד על .) OHRQoL השפעותיהם על קסרוסטומיה או על איכות החיים הקשורה לבריאות הפה ( מטרה ), הנפוצים בשיפור זרימת GSSS מחקר זה נערך על מנת להשוות את היעילות של שני גורמי טעם (גוסטטוריים) מגרי הפרשת רוק ( הרוק, לבין איכות החיים הקשורה לפה של המתרפאים. חולים הסובלים מתסמונת סיוגרן, אותם הקצו באופן אקראי לתת קבוצות, אשר טופלו בלכסניות 110 החוקרים קיבצו קבוצת חומצה מאלית או בשטיפת פה בחומצת לימון, ולאחר מכן החליפו בין הקבוצות. המשתתפים קיבלו לפני ההתערבויות ואחריהן, ) ושאלוני פרופיל ההשפעה של בריאות הפה PL -5- SXI ( 5 ). החוקרים קבעו את זרימות הרוק בעקבות סטימולציה מכנית וגוסטטורית. בנוסף, בוצעו מדידות נוספות וניתוחים HOIP -14- PT ( חוזרים ונשנים בין המשתתפים. המשמעות הסטטיסטית נקבעה על חמישה אחוזים. לאחר ההתערבות ובתוך כל קבוצה, הביאו שני המעוררים הגוסטטוריים לירידה במדדי שני המבחנים ולעלייה בתפוקת הרוק. עלייה זו נמצאה משמעותית בקבוצת הלכסניות של החומצה המאלית. הטיפול בחומצה המאלית הביא להשפעה גדולה יותר ולאחוזי שיפור ניכרים יותר לעומת שטיפת הפה באמצעות חומצת הלימון. לכסניות החומצה המאלית ייצרו גם תפוקת רוק גדולה יותר באופן משמעותי מתמיסת השטיפה של חומצת הלימון. מסקנות מחברי המאמר הן, כי בקרב חולי תסמונת סיוגרן, לכסניות המכילות חומצה מאלית העלו את ייצור הרוק וגרמו להקלה בקסרוסטומיה, וכתוצאה מכך אף לשיפור באיכות החיים של המשתתפים.

שני שאלונים למילוי בשפה הפורטוגזית: רשימת הקסרוסטומיה

Duarte Sola Pereira Da Mata A, de Almeida Rato Amaral JP, Thomson WM, et al. Patient-related outcomes in Sjögren syndrome treated with stimulants of salivary secretion: Randomized clinical trial. Oral Dis 2020; 26(2):313-324

34