סיפור חיים - סיפורה של אלישבע לשם

סיפורה של אלישבע ) לֶשֶם קִיפֶּרוַואס (

מפולין

( אלישבע נולדה ב פורים שנת 1937 ב כפר קטן שמו ש

שִיוָעלֶה קִיפֶּרוַואס )

כיום

, ע טישיצֶ כעשרה ק " מ מעיירת המחוז ברזנה , אזור ווהלין פולין אז ,

ארבע משפחות יהודיות בלבד .

אוקראינה כפרבו,

הייתה עקרת בית ואבי ,רשֶ אָ ,

בת יחידה להורי ,( ייקָה ח) היח ,יאמ .

הייתי "

הכיר אבי היטב את היערות כרונות מבית סבא חזקים יותר

היה יערן ו עבד גם בחנות ליד ביתנו .

כיערן

בכפר שלנו יהזו ,

הורֵ י אבי וגר

. באזור

. ההורים לאבי היו 3 אחיות ואח ) סבתי ושתי אחיות אבי

ימז כרונות בית

4 מהם נותרו בחיים (. סבי וסבתי מצד אמי גרו

11 ילדים רק )

, ( נספו אמי באה ממשפחה

הב שהיו

שהיה כפר גדול יותר ואשר גרו בו יהודים , פולנים , גרמנים ואוקראינים .

, עקֶ יבְ טִ במַ

' קראתי סבא וסבתא '. ידעתי

' אחותי ולזוג שכנים מבוגר ללא ילדים

לחתול שטיפלתי בו קראתי '

לדבר פולנית ואוקראינית וכמובן גם אי . דיש החיים עד המלחמה התנהלו ברווחה ט על קֵ רְ פַּ , הרצפה בבית וגג רעפים – , דודי שהיה מבוגר ממני בכמה שנים , הרבינו לבקר ולשחק בבית סבא וסבתא . אינני זוכרת את רגע כניסת הגרמנים לכפר שלנו . היה בכפר מפק ד גרמני אשר אמי ה יתה י המתורגמנית שלו , שפה שרכשה בילדות . ה לאחר זמן קצר סולק הגרמני מתפקידו , כנראה לאחר שהעבי ר ביקורת על היטלר והיחס ליהודים . סממנים שהצביעו על רווחה כלכלית ) שאר הגגות כוסו בקש (. אני ובן

אמא סיפרה שאמר לה : " מה רוצה ' היטלר המזוהם יהודים מה ' ה באותו זמן הגיעה מורה יהודיה לגור בביתנו בשכירות בח. צר הבית שלנו הסתובבה פרה , אני זוכרת שאהבתי לשתות את החלב המכוסה בקצף ." אמי בגלל מיעוט המשפחות היהודיות בכפר , אלישבע לא זוכ ר ת הווי יהודי כלשהו בטישיצע . במשפחה דיברו אידיש ושמרו על יהדותם ועל אוכל כשר ותפילות . ?"

שזה עתה חלבה

. בעיר

הגטו היה קרוב לביה " ח שהיה

-ב 1942 הועבר ה המשפחה לגטו בעיר ה . ונֶ זְ רֵ מחוז בְּ

1