עדכן רפואת שיניים - גיליון 153 ינואר-פברואר Israel Dental Update. No. 153. January-February 2018

.7 השכיחות של אובדן מגע פרוקסימלי בין כתר קבוע הנתמך בשתל ושיניים טבעיות סמוכות לאחר טיפולי שתלים עלולים להופיע סיבוכים שונים כגון בעיות כירורגיות, סיבוכים ביולוגיים וסיבוכים טכניים, כולל שחרור ברגים, שבר ברגים, שבר או בלאי של הגורמים הבנויים מעל השתל, שברים במסגרת, שבר השתל ואובדן הרטנציה ) מהווה סיבוך לאחר הטיפול. אובדן המגע בין תותבות PCL של התותבות. לאחרונה דווח, כי אף אובדן המגע הפרוקסימלי ( ) לבין השיניים הסמוכות, מצביע על שינוי ביחסי הפוזיציה שביניהן – תוצאה של IFPs קבועות הנתמכות על שתלים ( הפונקציה הדינמית של הפה או בשל שינוי במבנים אורליים אחרים מלבד שיניים ושתלים, ללא התערבות גורמים משפיעים פתולוגיים, או לא תקינים. לדברי מחברי המאמר, ידוע כי שתלים שעברו אוסאואינטגרציה שומרים על היחסים הפנימיים שלהם בנוכחות שינוי משמעותי הנגרם עקב הצמיחה והבקיעה של השיניים הסמוכות, והם מגלים רק לעתים נדירות תזוזה לי. עם זאת, דווח כי הן אצל צעירים ובמתבגרים, הקשר הפוזיציוני של ָ ושינוי מיקום משני במימד הסגיטלי והטרנסוורס שתלים עלול להיות מושפע משינויי הצמיחה בלסתות ובשיניים בעת הצמיחה הפעילה ובצמיחה ההמשכית והאיטית. כתוצאה מהצמיחה האיטית מתקיימים בשיניים שינויים אופייניים לאורך זמן, הן במימד האנכי והן האופקי, העלולים להשפיע על הסגר ועל התיישרותן של השיניים הטבעיות הסמוכות ביחס לשתל היחיד. כמה מחקרים דיווחו על מצבים קליניים הקשורים לאובדן המגע הפרוקסימלי בין תותבות קבועות הנתמכות על שתלים לבין שיניים, והוצע כי השיעור של אובדן המגע בהיבט המזיאלי של תותבות הנתמכות על שתלים הינו גבוה באופן משמעותי מזה שנגרם בהיבט הדיסטלי. נעשה ניסיון לזהות את כל הגורמים הקשורים, את רמת השכיחות, את התבנית ואת המיקום. היסחפות לכיוון מזיאלי של השיניים הטבעיות הסמוכות, הוצגה כגורם העיקרי לאובדן המגע באתר המזיאלי של השתל אשר אין בו כל תופעה פיזיולוגית כגון מיגרציה מזיאלית. מאפיינים כגון מין, עלייה בגיל, חיות השיניים הסמוכות, סוג השיניים הנגדיות, המיקום של השיקום הקשור לשתל, חוזק כוחות הסגר וקשירת השיניים הסמוכות, הוצעו כגורמים פוטנציאליים הקשורים לאובדן המגע אך נותרו לא ברורים. מטרה תותבות קבועות הנתמכות 234 .2014 ועד דצמבר 2009 משתתפים גויסו למחקר הפרוספקטיבי הנוכחי מחודש ינואר 150 . הידוק המגע לשיניים הסמוכות נבדק באמצעות 2016 שתלים באזור האחורי והיו במעקב עד יוני 384 על שתלים מוקמו על רצועות אלומיניום בעלות עובי שונה במרווח זמנים קבוע לאחר הטיפול. הקשר הפרוקסימלי נחשב לא מהודק אם רמת . כמו כן בוצעו ניתוחים סטטיסטיים על מנת להעריך את שיעור השכיחות של אובדן המגע µm 50 ההידוק הייתה מעל התותבות הקבועות הנתמכות 234 נקודות המגע הפרוקסימליות של 299 הפרוקסימלי ואת הגורמים המשפיעים עליו. בין ). ניתוח של שיעור אובדן המגע הפרוקסימלי 59.9%( מצב שהוגדר כאובדן המגע הפרוקסימלי 179- על שתלים, נצפה ב המצטבר, תוך שימוש במבחן לפי שיטת קפלן-מאייר, הראה כי המשתנים רמת העצם וצורת השורש של השיניים הסמוכות, מיקום המגע הפרוקסימלי ומיקום הלסת של השיקום על גבי השתלים, הינם מובהקים סטטיסטית. על פי ניתוח רגרסיית נמצא, כי הפוזיציה של המגע הפרוקסימלי, רמת העצם של השיניים הסמוכות ומיקום הלסת, הינם Cox יחסי הסיכון של מובהקים באופן סטטיסטי. מסקנת מחברי המאמר היא, כי יש להתחשב באובדן המגע הפרוקסימלי כסיבוך של תותבות על גבי שתלים, העשוי להיות קשור לגורמים שונים. לדבריהם, מחקר זה גילה כי רמת תמיכת העצם האלבאולרית התחתונה של השיניים הסמוכות, המיקום המקסילרי של התותבות הנתמכות על שתלים והמיקום המזיאלי של התותבות הנתמכות על שתלים, קשורים באופן מובהק לשכיחות גבוהה יותר של אובדן מגע פרוקסימלי.

Pang NS, Suh CS, Kim KD, et al. Prevalence of proximal contact loss between implant- supported fixed prostheses and adjacent natural teeth and its associated factors: A 7-year prospective study. Oral Impl Res 28: 1501- 1508, 2017

38