מכון חרוב - חרדים לטיפול

מפגש טיפולי

חרדים לטיפול טיפול במשפחה חרדית מרובת נפגעים 1 סיגלית חבה, חלי בן מאיר

בתוך הקשר זה קיבלנו לטיפול את משפחת ט', טיפול משותף של מטפלות מחוץ למגזר החרדי בנושא רגיש כזה. די מהר לאחר ההלם הראשוני פנו בני הזוג אל המחלקה לשירותים חברתיים. הם פנו כהורים, מבוהלים, מתוך נכונות לעשות כל מה שצריך כדי להבטיח שמה שהתרחש לא יישנה. מה שהתרחש מתחת לאפם ממש, בתוך ביתם, ואף בעת שנכחו במקום. נקבעה להם תכנית מוגנות בתוך הבית, והבן הפוגע חויב לקבל טיפול מתאים. נוסף על כך, הם הביעו רצון לטפל בכל אחד מילדיהם הנפגעים כפי שיידרש, ולמען הדיוק - כפי שיידרש לצד המוטיבציה לטיפול הייתה כמעט! חרדה גדולה ממנו. ההורים חששו מפגיעה ממשית בחינוך ילדיהם באמצעות הכנסת שפה מן החוץ וכן תכנים ורעיונות שאינם הולמים את אורח חייהם. נוספה על כך הידיעה שאנו, מטפלות שאינן מהמגזר החרדי, לא נוכל להבין די הצורך את הניואנסים של עולמם ולא נגלה רגישות כלפיהם. הם חששו שמן הבחינה הדתית נשמש לילדים דמויות להזדהות אחרות מהמצופה, והשקפת העולם שלנו תשפיע על הטיפול. יש חשיבות רבה להבנת אופן התנהלותה של הקהילה החרדית. בחברה זו, הן ההווה (מציאת מסגרות חינוך, בחירת חברים לילדים ועוד) והן העתיד (מציאת שידוכים הולמים לילדים) מושפעים מאוד מסגנון המשפחה, מהתדמית שלה

ומרמת ההתאמה שלה לחברה. לעניינים מזעריים לכאורה, בוודאי לאירוע חריג ומגונה כפגיעה בתוך המשפחה, השפעה כבדה על מקומה של המשפחה בקהילה. חרדת ההורים לא יכלה שלא להיות מושפעת מעניינים אלו, והיא ליוותה את התנהלותם בטיפול. ההורים במקרה זה - מוכרים ומכובדים בקרב בני קהילתם - ביטאו פחד של ממש שמא ייוודע דבר הפגיעה שהתרחשה במשפחתם. זה היה הרבה מעבר לבושה או לשמירה על הפרטיות: זה היה חשש בסיסי ש"אות קין" עלול ללוות אותם כל העת אם העניין יתגלה. התדמית של משפחה למופת - בהליכותיהם, בדרך חינוכם ובצניעות אשר הפגינו - עלולה להיפגע ללא תקנה. יתרה מזו, עצם בואם אלינו היה מכשול כבד ואיום על פרטיותם. חשנו שעם הורים אלה יש להרחיב את הכללים. שלא כנהוג נפגשנו עמם מחוץ למרכז, במקום ניטרלי שאינו מזוהה עם הנושא שבטיפולנו. במשך חצי שנה קיימנו פגישות עם ההורים בלבד שם, במקום האחר. נלוותה לכך הבקשה שאם ניפגש מחוץ למקום, נשים עצמנו כזרות להם. חצי שנה עברה בטרם רחשו לנו אמון והיו 'בשלים' די הצורך להביא את הילדים לטיפול במרכז. ערכי הטיפול מול ערכי המשפחה והפרט ואז החל מסע של עוד שנתיים וחצי, שתי פגישות בכל שבוע: פגישה משפחתית -

פנייה לעזרה וחששמ"אותקין" חרדה וחשש - אלה היו הרגשות העיקריים שחשו בני הזוג ט' שבאו אלינו, בני זוג חרדים תרתי משמע, במשמעות העמוקה של המילה. רק זמן קצר קודם לכן נודע להם, בשיחה שגרתית עם אחת מבנותיהם, כי בנם , פגע מינית לאורך תקופה 15 הבכור, בן ממושכת בשלושה מילדיהם האחרים - (גיל הילדים בעת 6 ובן 9 , בת 11 בן הגיעם אלינו). פגיעה מינית? המונח 'מינית' אינו עולה על השפתיים. הוא לא יאה, לא צנוע. יתרה מזו, אין כלל מילים לתאר את מה שקרה, להסביר. אף המילים השמורות יותר, כגון 'פגיעה בפרטיות' או 'פגיעה בגוף' טרם היו, והיה צריך ללמוד אותן. הטיפול במשפחה חרדית אשר התרחשה בה פגיעה מינית מורכב ביותר. הפגיעה המינית פוגעת לא רק בערכי המוסר ובזכויות האדם. היא נוגדת ערך בסיסי בהלכה, ערך הצניעות, ועל אחת כמה בתוך וכמה כאשר מדובר בצניעות , המקום שערך זה צריך להיות המשפחה הטהור ביותר. במשפחה חרדית אין בדרך כלל מילים ושפה לכל הקשור בנושא, אף לא שמות לאברים המוצנעים. ילדים - ודאי וודאי שאינם מכירים שפה בנושא זה. גילוי פגיעה מינית במשפחה חרדית הוא חורבן עולם שלם של ערכים, הרבה מעבר להרס הגדול שחווה כל משפחה כזאת בחברה הכללית.

סיגלית חבה וחלי בן מאיר הן עובדות סוציאליות, מטפלות במרכז "בליבנו" של עמותת "בית חם" - בני ברק, אלעד ומודיעין עילית. 1

36

Made with