שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל

מישל פוקו בהרצאתו הידועה 'סדר השיח' עסק באופן מושגי ושיטתי בשאלות של כוח, שליטה ומשילה, וניתח את המ י מד החומרי והפרקט י של השיח והמבנה שלו כזירה של יחסי כוח . בחברה לדבריו, השיח מייצג אמצעי תרבותי של חברה מתקדמת הפותרת את מכלול בעיות י ה בדיון מעמיק וחופשי שמטרתו למצוא, לפשר ולגשר אל האמת . יחד עם זה לדבריו, השיח הוא כלי כוחני ואלים אשר מגביל את הפצת ומנסה לעצב את האינ יד בידואל במוסכמותיו. הוא התייחס ל מושג המרכזי "הדרה" , בהסבירו כי השיח מדיר את אלה שאינם יכולים להפוך בו לדוברים - מפני שהם משוגעים, או חסרי השכלה והסמכה, סתם חסרי נימוס, או שונים מן הסובייקט הדובר של השיח במובן אחר - אבל רק באמצעות התיוג בשיח וההרחקה ממנו אפ שר לקבוע מישהו כמשוגע, כחסר השכלה או נימוס, או כ"אחר" בכל מובן מתקבל על הדעת ) פוקו, 2002 : 9-10 (. לואי אלתוסר טען שהשליטה בשלטונות דמוקרטיים מבוצעת באמצעות מנגנוני מדינה אידאולוגיים המתחלקים לשניים: מנגנוני דיכוי ) בתי סוהר, משטרה, צנזורה ו ( מנגנונים אידאולוג יים שאינם כפייתיים ובכל זאת משפיעים עמוקות על בני האדם בחברה ) מערכת החינוך, המוסדות הדתיים, מערכות המשפט, המפלגות הפוליטיות, אמצעי התקשורת .( תפקידם של מנגנוני המדינה האידיאולוגיים הוא להבנות את הסובייקטיביות של האינדיבידואלים ועל ידי כך להקצות להם תפקיד במ ערכת הקפיטליסטית. היחיד לומד לחוות את המציאות דרך נקודת המבט של תחרותיות, הישגיות, צריכה ו אינדיבידואליזם כל - מה שצריך כדי להיות סובייקט פעיל במערכת הקפיטליסטית. למרות שמערכת החינוך נתפסת לרוב כטובת ההמון, היא בפועל ולמעשה משרתת את מעמד בעלי ההון כי היא מע ניקה לא רק ידע, אלא גם אידאולוגיה קפיטליסטית )אלתוסר, 2008 :72( . יש בתפיסתו של אלתוסר מידה רבה של טוטאליות ; הוא מצייר עולם מאוד טוטאלי, כזה שקשה להתנגד בתוכו וליצור ביקורת נגד מנגנוני שמואל נח איזנשטדש טען בהקשר של יחסי הכח בחברה שהדמוקרטיה מעצם טב עה נאבקת תמיד על קיומה ואינה בטוחה בהצלחתה לאורך ימים , משום תלותה בחלוקה מסוימת של הכוחות בתוך החברה ש ה משטר ה דמוקרטי פועל בה . הדמוקרטיה המודרנית לדעתו, מבוססת על קיומו של כוח מדיני פוטנציאלי באזרחי המדינה. פירושו של דבר, כמובן, שלא כל האזרחים שולטים. שהרי דבר זה לא ייתכן. הגדרת הדמוקרטיה כשלטון העם על ידי העם היא סמל אידיאולוגי חשוב ומכריע, אבל אין היא מגדירה את המציאות. כי במציאות אין העם כולו יכול לשלוט, אבל הוא יכול להשפיע על השלטון, ולא בצורה סבילה בלבד. לטענתו של איזנשטדט, תנאי זה הוא ראשון לקיומו ולהת פתחותו של משטר דמוקרטי. הוא פירט את שלושת התנאים ההכרחיים לדעתו לקיומו של משטר דמוקרטי מודרני: חלוקת עבודה חברתית וכלכלית מרובה, אידיאולוגיה אוניברסלית והעדרה של שכבה שלטת על פי ירושה. אך תנאים אלו לדבריו, מציינים את התנאים הכרחיים לקיומו של משטר דמוקרטי מ ודרני בלבד. לצורך התפתחותו של המשטר,

המידע

המדינה.

קיימים יכול משטר דמוקרטי

ב לעמוד מערכת של שלושה תנאים נוספים , שככל שהם מת

עליו

להתפתח ולעמוד לאורך ימים.

ואלו הם שלושת התנאים הנוספים: )א( קיומה של רמת מחיה מסוימת שלא תהיה נמוכה כל כך שהיא תשקיע את האדם בדאגות יום יום ע ד כדי כך שהוא לא יוכל להתפנות להתעניינות פעילה בחיים המדיניים ותנעל את דלתו בפני משטר דמוקרטי; )ב( צורת החלוקה של ההכנסה הלאומית והכח בתוך החברה. לטענתו של איזנשטדט, כל חלוקה של ההכנסה ושל הכוח, המחריפה את

18

Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online