שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל
במיוחד רוב .
בשנת 2014 בישראל על פי מדד הדמוקרטיה ,
במוסדות
הציבור
נמוך
הנבחרים
האמון
35.2%
בממשלה -ול,
בממשלה ובכנסת. -ל 37% מן המשיבים יש בלבד
בלבד
אמון
אינו נותן אמון
. בכנסת כאן נשאלת השאלה, המתבקשת מן התוצאות הלא מחמיאות שבסקר המוזכר:
יש אמון
לפחות על פי הד ו גמה של
אם זוהי מידת האמון של האזרחים בנבחרי העם במשטר דמוקרטי –
ישראל , אך לא רק בה - כיצד ניתן להבין את התמיכה העקרונית בדמוקרטיה בחלקים רבים בעולם, כולל במשטרים לא דמוקרטיים, בהם אזרחים תובעים משליטיהם מעבר לדמוקרטיזציה? התשובה לשאלה מעניינת זו , הינה מורכבת. לבד מן הטיעונים של דאהל שכבר הוזכרו, את התחזקותה של העקרונית בדמוקרטיה ים מסביר גבריאל וסידני ורבה ,
ם בספר
אלמונד
התמיכה
( Almond &
ההשתתפות )
בצמיחתה של
בתרבות ה פוליטית, כי
תרבות
העניין
שורשי
העוסק
Verba, 1965 . זו תרבות
פוליטית
רלוונטי
מן שהאזרח
על מושתתת
מבחינה
השורה
התפיסה
למערכת
אין אם שגם הדרישה
גם זה. מעורב
וצריך
קבלת
לאזרח זכות כניסה
מקור
להיות
זו תפיסה
ההחלטות המתקבלות .
על הציבורי
קוֹל לו להיות
, עצמה
ההחלטות
זוכה
בדיון
צריך
הפוליטיות
האליטות
גם
היום
"ברם
לתמיכה רבה
שהיו מודרות בעבר,
בייחוד בקרב קבוצות
)מדד הדמוקרטיה בישראל, 2010 :86(.
הפוליטית"
ההשתתפות
להרחבת
פעם
מאי
יותר
מחויבות
על פי תפיסתו של חיבור זה, יש צורך בהשתתפות האזרחים בק בלת ההחלטות של המדיניות הציבורית בין היתר על מנת לפתח את היסוד ההשתתפותי בתרבות הפוליטית הרלבנטית . השתתפות זו יכולה להתאפשר גם ובעיקר על ידי קיומם של הליכים לשיתוף הציבור, באופן פורמאלי ושיטתי. פורמאליות זו יכולה לבוא לידי ביטוי בהפיכתם של הליכים לשיתוף הצ יבור להליכים מוסדרים ומחייבים, כמנגנון המכתיב הנחיות ברורות לאופן ניהולם. מנגנונים מעין אלו יכולים להתקיים ובלבד שהממסד השלטוני יהיה מעוניין בכך ויפעל למימושם. כאמור , בוחן מדד הדמוקרטיה הישראלית ערכים דמוקרטיים בתחומים מגוונים להלכה ולמעשה. מן האמור עולה בבירור, בקשר ישיר ללגיטימיות וליציבות שלטונית, שהדמוקרטיה הישראלית נתפסת על ידי תושבי המדינה כחלשה ולא יעילה:
המבוססות על
הנשאלים מעדיפים
שיקולים
שיקבלו החלטות
משטר מומחים
רוב ות
פוליטיים... הישראלים מאוכזבים
מקצועיים על ולא
ממידת ההשפעה
שיקולים
שהשתקפו בהצבעתם
העדפותיהם כפי
הממשלה של
יניות מד על הנמוכה
בבחירות )מדד הדמוקרטיה בישראל, 2010 :87(.
במפלגות בישראל ואחוז
להם שאין
על מעידים
עוד על פי הסקר, 72%
אמון
עצמם
מכלל הציבור
דומה לזה של נשאלים סבור, כי בחברה הישראלית. נת וני מדד הדמוקרטיה הישראלית ה מתפרסמים בשנים האחרונות מחזקים את ההבנה בצורך בשינוי ובשיפור המצב. אכזבתם של תושבי ישראל מהתחשבותה הנמוכה של הממשלה בהעדפותיהם , ובמיוחד תפיסתם שהדמוקרטיה הישראלית נפגעת מגידול הפערים בחברה, מצביע על היחלשותה של הלגיטימציה הדמו קרטית, העלולה להוות סכנה ממשית הדמוקרטיה הישראלית נפגעת
הפערים
מגידול
ליציבות השלטון.
27
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online