שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל

השחיתות לא

בירושלים 72% מהתושבים

השחיתות בעירייה נמצא כי

סבורים שרמת

תופעות

המרואיינים בשלושת

71%.

76% ובחיפה

, מאוד

או מרובה

, מעטה

הערים

אביב

רוב

מרובה

בתל

יוחסה השחיתות

בין שחיתות.

של תופעות

כי חשבו מעט לא יש בעירם

הגופים שנבדקו בערים,

. העיר

ולבסוף ראש

, העיר

ובנייה ,

ועדת : היורד

לפי בעיקר

ועדת מכרזים

חברי מועצת

תכנון

הסדר

התושבים - כ)

כי

ונמצא " מותר

לי םג אז מותר

להרגשתם להם אם"

התושבים נשאלו

מרבית

האם

התושבים כך על השיבו

? המצב

את לשנות

. כך סבורים

80% לא( עיר בכל

בחיוב.

מרבית

האם ניתן

8% בחיפה .(

- ו אביב

בירושלים ותל

יעזור ) 11%

לא דבר שום כי אמר

מתוך

רק אחוז מאוד קטן

התושבים את התארגנות התושבים כסוג הפעילות היעיל

שהוצעו בסקר,

דרגו

רשימת הפעולות

ביותר לשינוי המצב הקיים ) שקיפות בינלאומית: סקר טוהר המידות( .

השחיתות מתלוננים תושבי המדינה ולא רק בשלושת עריה המרכזיות. בנייר העמדה

אך לא רק

על

שפרסם איתי בארי ) לידי ביטוי עמדותיו ש ל הציבור כלפי שירותים וביצועים מקומיים, כפי שנדגמו במחקר שנערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל, ב - 101 רשויות מקומיות. גם תוצאותיו ומסקנותיו של המחקר שבבסיס נייר העמדה, מצביע על תוצאות לא מעודדות: 2009 ( בנוגע ל ביצועי השלטון המקומי בישראל, בא

ות

ות

באופן כללי, נמצא כי הציבור מעריך ותופס את השלט ון המקומי כגוף שאינו נענה לאתגרים ולציפיות של התושבים. תדמיתו בעיני התושב שלילית, איכות הנהגתו ירודה והוא ממעט ליזום ולחדש. התנהלותו לוקה בשקיפות, היענות ונגישות נמוכות לצד מידה רבה של פוליטיקה ארגונית ולא בהתאם לכללי האתיקה. המדיניות המועדפת על יו היא בעלת זיקה כלכלית/עסקית ויתכן ויש לה השפעה על תחושת הניכור והקיפוח המאפיינות את התושבים )בארי, 2009 ( .

מאחר שנושא הלגיטימציה מהווה נדבך בסיסי במחקר זה, חשוב להתייחס לעקרונותיו כמופיעים בספרות העכשווית, בכל הנוגע למסדרונות הש לטון המקומי בישראל. בריכטה ) 1998 ( טוען שהחוק לבחירה ישירה של ראשי ערים בישראל שיושם בשנת 1978 , אפשרה לנבחרים הפוליטיים לראשונה לשאוב את סמכותם ישירות מקהל הבוחרים. עניין זה, שחיזק את מעמדם האישי של הנבחרים והחליש את מנגנוני המפלגות, סייע לחיזוק מעמד הפוליט יקה המקומית ועודד כניסת משתתפים חדשים אליה. חוק זה הביא לשינוי בקשרי הגומלין שבין הפוליטיקאים לבין ציבור בוחריהם. בעקבות התלות החדשה של ראש הרשות בבוחריו ולא במנגנון מפלגתי בו הוא היה תלוי בעבר, החל תהליך של פתיחות גדולה יותר של השלטון המקומי לתשומות שוטפו ת מתושבי הישובים. דבר זה הביא בעקבותיו לפתיחתם של דיאלוגים תכופים יותר עם התושבים בנושאים שעל סדר היום הציבורי, מה שהצמיח רמת השתתפות והיענות פוליטית מוגברת יותר )בריכטה, 1998 (. יחד עם זה, אין לשכוח שלצד אותה הפתיחות הנטענת, הלך וגבר גל השחיתויות בשלטון המ קומי ועשרות ראשי רשויות מקומיות נחקרו והורשעו על שחיתות בשנים האחרונות בישראל )שדה ושכטר, -דה 31/5/2013 .( עוד באותו ההקשר, טוען שלמה חסון שהעדר המשאבים הנחוצים לסיפוק תביעותיהם של התושבים - בשל הנסיגה המתמשכת של הממשלה מתכניות חברתיות – הוא בעייתי. הע דר זה גרם למשבר פוליטי - חברתי ולהאשמות של תושבים וארגונים קהילתיים שונים על הפרת הבטחות

מרקר:

30

Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online