שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל

המתבצע בקרב מקבלי ההחלטות. ההנחה הבסיסית של כל השיטות המשתפות למיניהן היא , ששיתוף הציבור בקבלת החלטות הוא תהליך ראוי וגם רצוי. ראוי - בשל הצורך לשכלל את הד מוקרטיה המודרנית לכלל שיטה הנענית לרצונות הציבור תוך הפעלה של תהליכי דמוקרטיזציה, ורצוי - בשל צורך מעשי, הולך וגובר, של מקבלי החלטות לבצע מדיניות מוסכמת על חלקים רחבים של הציבור ככל שרק ניתן , ובכך להבטיח את קבלתם ויישומם של הפתרונות השיטות המשתפות את הציבור הרחב מבחינות בין ה אינטרסים של הציבור אשר יכולים להיות מיוצגים באופן ישיר על ידי קבוצות האינטרס ל הנוגעות נושא הנדון, לבין אלו אשר אינ יכול ם להיות מיוצגים על ידי קבוצות האינטרס ולכן צריכים לבוא לידי ביטוי על ידי הציבור הכללי באופן ישיר – באמצעות אזרחים מן השורה. קבוצות האינטרס הן מגוונות: ארגונים לשינוי חברתי , כגון ארגוני איכות סביבה, ארגוני נשים או ארגוני חינוך , איגודים מקצועיים, ארגוני חקלאים, ארגוני חולים, ארגונים העוסקים באבטלה וכן קבוצות אינטרס ממוסדות, כגון קופות החולים בתחום הבריאות, רכבת ישראל בתחום התחבורה ו . דומיהן קל יחסית להגן על הטיעון כי יש צורך לבדוק את דעתו של הציבור בסוגיות השונות, מעבר לייצוג ו על ידי קבוצות האינטרס. באותה מידה שנטען , , למשל כי הארגונים הירוקים קמו על מנת להגן על האינטרסים הציבוריים שהממשלה אינה מסוגלת לדאוג להם, ניתן לטעון כי הארגונים הירוקים גם הם ממוסדים, באופן יחסי, ואינם מסוגלים לייצג באופן מלא את דעתו של ציבור האזרחים - הלא מאורגן. כך למשל, הקבוצות הירוקות בישראל נתפסות כמגנות על האינטרס של הציבור הרחב בנושאים ירוקים ובתוך כך ידועה התנגדותן ל העיקשת סלילתו של כביש חוצה - ישראל. במציאות, הציבור הרחב נחלק בדעתו באותה סוגיה. ה הטכניקות השונות לשיתוף הציבור נבדלות בינן לבין עצמן בפרמטרים רבים, כגון מספר האזרחים השותפים לתהליך )ייצוגיות(; מידת השפעתם של האזרחים על קביעת סדר היום של הדיון )דמוקרטיות של תהליך( ו מידת עומקו של הדיון )דליברציה(. בשוויץ למשל , מקובל לשתף את הציבור בעזרת משאלי עם הנערכים אחת לכמה חודשים. בכל משאל עם מתבקש האזרח לחוות את דעתו על מספר שאלות הנשאלות ברמת הרשות המקומית, הממשלה האזורית והממשלה א הפדר לית. שיטה זו נחשבת לדמוקרטית - ייצוגית בכך שהיא מאפשרת לכלל הציבור לחוות את דעתו בנושא המדובר, אך חסרונה - באי קיום תהליך של דיון, ושיתוף המתמצה רק בתשובות לשאלות . פרקטיקות אחרות, ביניהן " ועידת אזרחים " , שמות דגש על תהליך הדיון ו בהן משתפות מעט אזרחים )דרור, 2008 .( עניין ועידת האזרחים עומד בליבו של מחקר זה ועל כן ההתמקדות בו והרחבתו, מתבקשת. קיימות שיטות אחדות לביצועם של הליכי שיתוף ציבור לשם קבלת החלטות שלטוניות. אח ןמה ת יה א משאל העם הנעשה באמצעות הפצת קובץ של שאלות עליהן מתבקשים ים האזרח לחוות את דעת ם בעניין מסוים . שיטה זו נחשבת לדמוקרטית - ייצוגית בכ ך שהיא מאפשרת לכלל הציבור לחוות את דעתו בנושא המדובר, אך חסרונה הוא באי קיום תהליך של דיון . קיים גם פאנל האזרחים המתקיים במקום כינוס רחב ידיים, לאחר הודעה על כך בכלי התקשורת. בראש הפאנל ניצבים אזרחים נבחרים, להם נמסר מראש חומר רקע רלוונטי לדיון ומנחה מקצוע י האמון על )גופר, 2003 .(

שייבחרו

ים

48

Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online