שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל

- " מחייב? חופש התמרון הפוליטי של הנבחרים מצטמצם והדבר מקשה על מניפולציות ההכרעה,

ערכיות ואחרות. בנוסף, ולמרות הטענה לטובת השוויון בקרב התושבים, אכן תיתכן פגיעה בשאיפותיהם הערכיות של נבחרי העם. אלא שלצד הבעייתי לכאורה של ההליך, נראה כקיים גם צד אחר, היכול לתרום משמעותית למעמדם של הפוליטיקאים. הדברים אמורים בהתחשבותם ברצון הבוחר במהלך הקדנציה השוטפת של כהונתם, היכולה להעניק להם נקודות זכות בעיני המצביעים בבואם של אותם הפוליטיקאים להיבחר בשנית. עניין נוסף הקשור לשיתוף הציבור ולפוליטיקאים מקבלי ההחלטות, טמון בנושא הבא: מסקנתם של חברי ועידת האזרחים הינה בגדר של המלצה בלבד עבור המנהל הציבורי ואינ ה מחייבות אותו, כפי שכבר הוזכר. יחד עם זה, חשוב להבין שכל אדם הינו "פוליטיקאי" המונע מאינטרסים, כאלה ואחרים. לכן אולי לא ניתן יהיה למנוע מצב בו אותם חברי ועדת האזרחים יחליטו החלטות העלולות לפגוע בשכבות האחרות של האוכלוסייה או בתושבים אחרים, למרות היבחרותם כ"חתך מייצג של האוכלוסייה". במקרה כזה יכולים מקבלי ההחלטות שלא לקבל את המלצתם. אלא שכאן טמונה הסכנה בעיניהם של הנבחרים, שהרי בשל כך ייתכן שהם יצטיירו בעיני הציבור כמניפולטיביים וככאלה אשר ביקשו לקיים הליך של שיתוף ציבור כעלה תאנה בלבד. אלא שגם לסוגיה זו קי ים פתרון הולם. בעוד הליך השיתוף כולו נדרש להיעשות בשקיפות ותוך פרסום שוטף של שלביו, יכולים הנבחרים לנמק את דחייתם את המלצות חברי וועידת התושבים בפרסום משלהם ולשכנע בכך את הציבור ברצינות כוונותיהם ובחתירתם לפעולה למען הרצון הכללי )דרור, 2011 .(

תרומת השית וף לתושב המשתתף

עניין זה מתחבר לשאלה השלישית - האם מודל של שיתוף יכול לתת מענה חיובי עבור האזרח בכל מקרה? התשובה כפי שהודגש, אינה חיובית. לאדם הפרטי הניאות לתרום מזמנו וממרצו לטובת השתתפותו בהליכי שיתוף הציבור לא מובטח כי דעתו תתקבל בשלב ראשון בקרב חברי וע ידת האזרחים ואף אם כן התקבלה, שלבסוף הצעתם הכוללת תצא אל הפועל על ידי מקבלי ההחלטות. בכך ניתן לראות כי שני הצדדים, זה של האזרח המשתתף וזה של הפוליטיקאי מקבל ההחלטות, אינם יכולים להיות בטוחים מראש במידת הצלחתם להטמעת האינטרסים שלהם.

הציבורי .

של מבטו

בנבנישתי ושגיא טוענים ש השתתפות

היא

מנקודת המנהל

הציבור חיונית

להבטחת כפיפותן של

לדעתם מנגנון חשוב מאין

למנדט אותו קיבלו

רשויות המנהל

כמוהו

מהווה

ואף לשיפור החלטותיהן המנהליות . יישום

עקרון שיתוף הציבור

מן הציבור

בתהליכי

קבלת

. המנהלי

ולתקינותו של

החלטות שלטוניות, הם אומרים, יתרום לאיכ

מרכיב חשוב

ההליך

ותו

הוא זה עיקרון

כלל האזרחים גם אך .

בין השוויון

להגשים את

הוא " הציבור

טובת "ב

הצורך

קבוצות שונות באוכלוסייה , ולעתים הוא

בין הבחנה

, חמקמק

מחייב

לעתים השוויון מחייב

שכן

עליהן

שההישענות

סיסמאות

הן

שוויון'

-'

ו

הציבור'

'טובת

2005 .( "

אחיד )בנבנישתי ושגיא,

יחס

לדבריהם ,

הם טוענים במאמרם. כך, משום

"

מחשד

מנקה

אינה

וההסתמכות עליהן

הוכחה

טעונה

למציאת טובת הכלל

ועובדי

כשירותם של

חשובות השאלות

המנהל

הרשויות האישית

העולות לעניין מידת

השאלות

, לדעתם

. אלו מטרות

להגשמתן של

מחויבותם

וקידום וכן השוויון

לעניין

60

Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online