שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל

דיפוזיות אלה הינן תוצאה של אחת משתי קבוצות רחבות של כוחות: האחת, אימוץ גובר של מדיניות של שינ ויים בעקבות יתרונות אשר הושגו במקומות אחרים והשנייה, אימוץ המחייב לספק מידע רלוונטי למדיניות החדשה תוך הבלטת היתרונות המביאים לאימוץ. הראיות בבחינתם מוכיחות לדבריהם כי שינויי המדיניות מושפעים מן התחרות הכלכלית הבינלאומית מחד, ומן המדיניות החברתית - תרבותית מ אידך, במדינות בהן מתקיימת המדיניות המאומצת. במילים אחרות ולענייניו של מחקר זה, מדיניות ממסדית על פי תפיסה זו של אימוץ מדיניות מצביעה על כך ששלטונות, נבחרים ומקבלי החלטה שלטוניים ייטו לאמץ פרויקטים שצלחו במקומות אחרים, בעוד באותם המקומות מתקיימים סדרים חברת - יים תרבותיים. לענייניו של מחקר זה, מדובר על כך שסביר להניח שהצלחתם של הליכי שיתוף בישוב א' יגדיל את הסיכוי לאימוצם של הליכים אלה על ידי ישוב ב' ) Simmons & Elkins, 2004 .( הגישות התיאורטיות שהוזכרו עד כה מכוונות לשמש כרקע לבדיקת היתכנות הטמעתם של הלי כי שיתוף בשלטון המקומי, כצעד הכרוך ברפורמה מבנית, את מצב התפתחותו של השלטון המקומי לקראת שינוי מדיניות בהתחשב גם בדעת הקהל, ואת התנאים שאמורים להתקיים על מנת שהליכי שיתוף ייכללו בסדר היום של יזמי המדיניות, הלא הם הפוליטיקאים המשמשים כנבחרי ציבור בשלטון המק ומי בישראל. מן הגישות שהוצגו עולה כי על פי גישת ההיסטוריה המוסדית, וגם על פי תפיסת היכולת "להסתדר איכשהו", רפורמות שלטוניות הן אפשריות, כל עוד הן תתבססנה על שינויים ארגוניים תוספתיים בלבד. מודל שיווי המשקל המקוטע וכן מודל פח האשפה לעומת זאת, מכירים גם באו פציה לשינוי רדיקלי. הטענה במודל שיווי המשקל המקוטע היא שתגובתו של הדרג הפוליטי ללחץ ציבורי פתאומי, נוטה להיות חזקה עד מוגזמת ולאו דווקא הדרגתית. גישת המערכות מנסה לאתר במערכת הממסדית את החלקים המפריעים להרמוניה שלה – משמע, מענה ללחץ החיצוני לארגון על מנת ל מנוע כשלים בו ויצירת דה - לגיטימציה כלפיו. לחץ חיצוני שכזה יכול להגיע מלמטה, כלומר מארגונים שלא למטרות רווח או מן הציבור בכלל ואילו הלחץ החיצוני היכול להגיע מלמעלה הוא כזה העלול להיווצר מן השלטון המרכזי כלפיו. גם מודל פח האשפה גורס שרפורמה יכולה להתקיים כתוצ אה מחילופי שלטון, או שינויים "במצב הרוח הלאומי", משמע – לחץ ציבורי כזה או אחר. גישת האליטות מכירה ברפורמות אך טוענת שאלו יכולות להיוולד רק במקרים בהם הן תהיינה תואמות את האינטרסים של החונטה הפוליטית ואילו על פי גישת אימוץ המדיניות, רפורמה יכולה לצמוח מאימו ץ הצלחתם של ארגונים אחרים שהחכימו להטמיע בקרבם הליכים רלוונטיים.  לאור הדברים ובהתאם למטרותיו של מחקר זה - ניתן לבסס את השערותיו, כפי שפורט דפי ב ו מבוא ה על מודל פח האשפה של קינגדון, על גישת המערכות של איסטון ים הנרא ים כמכס יותר מן האחרים את הנדרש למענה לשאלת המחקר וגם ב התבסס על תפיסת אימוץ המדיניות כפי שהובאה בתת - פרק זה. נימוק מפורט יותר הן לבחירת ההשערות והן לאימוצן של הגישות התיאורטיות שנבחרו לליווי ה מחקר, ייעש בפרקים הבאים .

ה

77

Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online