קשר עין גליון 263 - ירחון ארגון המורים אוקטובר 2016

ד״ר יצחק ספורטא

מרצה בכיר בפקולטה לניהול, אוניברסיטת תל־אביב

על ארגוני עובדים לדעת שהתמקדות אך ורק בזכויות המאורגנים בהם מביסה את הרעיון המרכזי של ארגוני עובדים כארגונים חברתיים וכחלק אינטגרלי ומשמעותי מהחברה האזרחית ארגוני עובדים, זכויות ועוד

השלטונית, המעסיק והעובד עצמו. כיוון שהעובדת והעובד מצויים במצב שללא עבודה הם יתקשו לפרנס את עצמם, הכוח נוטה לכיוונו של המעסיק, וזה מנצל, לא פעם, את כוחו ומעמיד את העובדים במצב שאינו מאפשר את מימושן של זכויות בסיסיות. מכיוון שכך, לצורך מימוש זכויותיהם של עובדים הורחבה המסגרת של הגנה על זכויות אינדיווידואליות להגנה גם על זכויות קיבוציות, זכות ההתארגנות, הזכות למשא ומתן קיבוצי וזכות השביתה. שלוש הזכויות האלה באות יחדיו כדי לאזן במידת מה את יחסי הכוח המוטים בין המעסיק לעובדים. על פני הדברים נראה שהזכויות הקיבוציות אינן נמצאות באותו מעמד כמו זכויות יסוד אחרות. וגם בין הזכויות הקיבוציות יש הבדל, שנובע מהדרך שבה הן מפורשות על ידי המערכות השלטוניות, ובראשן מערכת המשפט. בהמשך אדון בזכות ההתארגנות בפירוט ובשתי הזכויות האחרות בקיצור. כאן לא אדון בממד המופשט של זכויות עובדים, אלא בתרגום שלהן במערכת החקיקה והפסיקה בישראל. זכות ההתארגנות מוכרת באמנות בינלאומיות שאושררו בישראל. למשל, האמנה שבה נכתב: "כל אדם זכאי 1948 בדבר זכויות האדם של האו"ם לאגד אגודות מקצועיות ולהצטרף לאגודות כדי להגן על ענייניו". של ארגון העבודה 98- ו 87 כמו כן זכות זו מוכרת מאמנות הבינלאומי, שגם הן אושררו. מעמדן של אמנות בינלאומיות נחות, מבחינה משפטית, מהמעמד של חקיקה ראשית ושל חוקי יסוד. כדי להגן על זכות ההתארגנות, הוכנסו גם תיקונים בחוק י, 33- ח ו 33 הסכמים קיבוציים, שכללו הגנה על עובדים, סעיפים . בשנים האחרונות עוגנה זכות ההתארגנות על ידי 2001- תיקון מ בתי הדין לעבודה.

מה עושים ארגוני עובדים? אילו שאלנו אנשי עסקים, יש להניח שרבים מהם היו מתייחסים לקיומם בשלילה, וכגורם שעדיף היה בלעדיו. לעומת זאת, אילו שאלנו אזרחים שרובם הם עובדים שכירים, היינו מוצאים שהתפיסה שלהם בנוגע לארגוני העובדים חיובית הרבה יותר. ההתייחסות אל ארגוני עובדים, ברבים מהמקרים, מתמצית בדיון בהשלכות הכלכליות של פעולתם. גישה זו מבוססת בעיקר על מודל כלכלי פשטני שרואה בכל גורם שמתערב במנגנון השוק גורם שהוא שלילי בהשלכותיו, בלי קשר לממצאים אמפיריים שמורים ההפך. אלא שהנושא הכלכלי, על אף חשיבותו, אינו הנושא שבו ארצה לדון כאן, כי ההתקבעות שלנו בהשלכות כלכליות משכיחה מאתנו שיש מאפיינים נוספים של מוסדות בחברה, בכלל, ובחברה דמוקרטית, בפרט. אחד המאפיינים הוא המידה שבה מוסד חברתי מסוים עוזר לממש קיום של זכויות בסיסיות, והתארגנות עובדים היא אחת מהזכויות הללו. זכויות אישיות וקיבוציות זכויות, בכלל, הן מהנדבכים החשובים בחברה דמוקרטית שמאפשרת ליחידים ולקולקטיבים הגנה מפני שרירות שלטונית או שרירות של בעלי אמצעים. זכויות עובדים חשובות באותה מידה, ואף במידה יתרה, כי המערכת הארגונית שבה אנשים עובדים אינה נתפסת כדמוקרטית ואפילו להפך. לעתים יש הרגשה שהדמוקרטיה נגמרת כאשר אנחנו חוצים את המפתן של מקום העבודה. זכויות נאכפות, בדרך כלל, על ידי גופים שלטוניים ומערכת בתי המשפט, וגם על ידי התארגנויות בחברה האזרחית. כך שזכויות עובדים כיחידים אמורות להיאכף על ידי המערכת

38